אשדוד חייבת להיות מטרופולין

אשדוד כמטרופולין היא האינטרס של תושבי הסביבה להתפתחות

באיזור גוש דן מתקיים ויכוח על צדק חלוקתי. תל אביב מרכזת סביבה פעילות כלכלית חברתית ותרבותית עניפה מאוד. ערי הסביבה הם חלק מרכזי מציבור המשתמשים בשירותיה של העיר. נשאלת השאלה, האם ערים אלו זכאיות לחלוקת התועלות של העיר תל אביב?
חלק לגמרי לא מבוטל ממשתמשי שירותי העיר, הן ערי הסביבה. ערים אלו  יוצרות ערך מוסף לפעילות העניפה של העיר. במקרה של תל אביב ניתן להגדיר את ציבור המשתמשים לא רק במסגרת הערים אלה להגדיר את האיזור כולו כמטרופולין אחד, גוש דן. התועלת הן של העיר תל אביב והן של הערים סביב היא מרובה, חלוקת המשאבים, הרווחים והתוצאות תהיה יותר הוגנת ויותר צודקת.

מטרופולין אשדוד

העיר אשדוד, בשני העשורים האחרונים צמחה מאוד והגיעה להיות העיר החמישית בגודלה בישראל. בתור שכזו, אשדוד מספקת שירותים רבים הן לתושבי העיר והן לישובים מסביב. האם אין זה הוגן שתושבי הסביבה יחלקו את העלויות ואת ההוצאות יחד עם תושבי העיר ?

באשדוד יש מוסדות רבים:  חינוך, תרבות, השכלה, בילוי, מסחר, פנאי, חוף ים, תיירות, נמל, בית חולים, מרכז עסקים, תחנת רכבת ועוד. מתקנים אלו משרתים את הסביבה כולה, גם את תושבי העיר וגם את תושבי הסביבה.
האם אין זה הוגן,  שתושבי הסביבה יחלקו את תחזוקת השירותים והעלויות האלו עם תושבי אשדוד?

הגיע הזמן להפוך את אשדוד למטרופולין ?

במציאות הנוכחית, תושבי הסביבה מקבלים שירות במגוון תחומים, אך אינם משתתפים בעלויות ובתחזוקת העיר.

העיר אשדוד משתייכת לאשכול 5 מבחינה כלכלית וחברתית, והעיר מספקת שירות ללא עלות לישובי הסביבה המשתייכים לאשכול 6-8 מבחינה חברתית. באשדוד יש אוכלוסיה גדולה שאינה משלמת את המיסים העירוניים מתוקף מצבה הכלכלי. במציאות הזו, ישנו ציבור קטן באשדוד המממן את השירותים העירוניים הן לתושבי אשדוד והן לתושבי הסביבה.

האם לא הגיע הזמן לספח את האיזור כולו, או במילים מכובסות יותר ליצור יחידה עירונית גדולה המיועדת לכלל תושבי האיזור.

נראה לי שאחת המטרות של פרנסי העיר לשיפור ופיתוחה של העיר אשדוד היא הפיכתה של אשדוד ליחידה עירונית גדולה הכוללת את הסביבה.

 

IMG_1304מסביב לאשדוד יש אוסף גדול של ישובים עירוניים, קהילתיים וחקלאיים המשתמש דרך קבע בשירותי העיר, ללא השתתפות במימון שירותים אלו.

אם העיר אשדוד לא רוצה לבדל את עצמה ולהעניק הנחות משמעותיות לתושבי העיר, נראה שהפיכת העיר ליחידה אורבנית חדשה היא פתרון מניח את הדעת, בעיקר בשל היתרונות הרבים הטמונים בו.

אפשר לחשוב הלאה, ולצמצם את המועצות המקומיות השונות, או לשלב אותן כארגון גג תחת העירייה באשדוד.

אמנם, מנהיגים מקומיים יתנגדו, מכיוון שיאבדו את עצמאותם, אולי גם יפסידו חלק מיוקרתם, אבל התועלת רבה מההפסד. הישובים יהנו מניהול אחד, ממערכת אחת הלוקחת בחשבון את צרכיהם של תושבי האיזור כולו.

נראה שהיישובים מסביב לאשדוד יהנו משיפור ושדרוג השרותים שהם מקבלים כיום. הישובים הקטנים הגיעו לניצול מירב היתרונות שלהם, כדי להתפתח הם , הישובים, צריכים לחשוב ביצירתיות לצאת מהקיים לבנות מציאות חדש. ההסתפחות של הישובים הוא אינטרס מובהק שלהם עצמם. אשדוד כעיר גדולה בעלת מערכות ניהול יעילות, עשוייה להיות בית חדש וטוב יותר לתושבי הסביבה.

אשדוד משתרעת על שטח של כ 47 אלף מ"ר ואוכלוסייתה מונה כ 230 אלף איש, הצפיפות בעיר היא 4750 איש לקמ"ר.

מה קורה בסביבה  הקרובה ? 

מועצה איזורית באר טוביה משתרעת על פני כ 127 אלף מ"ר, האוכלוסיה מונה כ 22 אלף איש והצפיפות  היא 172 איש לקמ"ר.
גן יבנה, משתרעת על פני כ 11 אלף מ"ר, האוכלוסיה מונה כ 25 אלף איש והצפיפות ביישוב היא כ 2000 איש לקמ"ר.
מועצה אזורית גדרות משתרעת על פני שטח של כ 137000 מ"ר, האוכלוסיה היא כ 5000 איש והצפיפות היא כ 360 איש לקמ"ר.

 

לאחרונה מתנהלים מגעים עם משרד הפנים להגדיל את השטח של העיר אשדוד, עם זאת, עדיין לא רואים תוצאות משמעותיות.

אשדוד מפתחת מודעות עירונית

בשבועות האחרונים, נראה שתושבי העיר אשדוד הרגישו על גבם את הקש העלול לשבור את גבם. עיריית אשדוד החלה בפעילות אגרסיבית לשנות את העיר ולהרוס את המרקם החברתי שנוצר בעיר מאז הקמתה.

סגירת העסקים באשדוד, היא הפעולה האחרונה בשרשרת פעולות תוקפניות של הנהגת העיר כנגד העיר ונגד תושביה, והיא עלולה להיות "הקש האחרון שישבור את גב הגמל".

אשדוד ואשדודים פעלו עד כה במין נתק, הם השאירו את ניהול העיר בידי מנהיגים שבחרו, או נכון יותר לא בחרו. הם, תושבי העיר, לא ייחסו חשיבות לבחירות לראשות העירייה ויום הבוחר הפך ליום בילוי ומנוחה. יום שנוצל למנוחה וטיול, אבל רבים לא מימשו את זכותם ואת אחריותם לבחור מנהיגים. במציאות הזו העיר אשדוד על תושביה הנפלאים יצאו כל יום לעבוד, כמחצית מהם מצאו את פרנסתם מחוץ לעיר. כך הפכה אשדוד לעיר שינה, ממנה יוצאים לעבודה ואליה חוזרים לאסוף את הילדים ולישון. כך חוזר חלילה במשך שנים רבות וארוכות. תושבי אשדוד הנהדרים פשוט הפקירו את העיר לאלו שהבינו את הפוטנציאל, אוכלוסיות ומגזרים שידעו להגיע בפקודה ליום הבוחר, לשלשל פתק ועליו רשום שמו של ראש העיר המוצע, ובפתק נוסף יכלו לבחור את הקבוצה המפלגה שתייצג אותה.

לפני כשנה החל במפתיע פרויקט ה reway, שדרוג חלק ממערכת הכבישים בעיר. הפרויקט החל במפתיע ושיבש את מהלך חייהם של רבים. זעקת התושבים, לא הצליחה לחדור את חומות הקומה החמישית בבניין העיריה בלשכתו המתפארת והמתנשאת של ראש העיר יחיאל לסרי.
דובר העיריה נשלח לדברר את העיריה, והוא בזחיחותו הציע לתושבי העיר: אם אין כביש למכוניות, שירכבו  על אופנים.

התושבים, מפריעים לו, לראש העיר…

בשנה האחרונה הציבור באשדוד הבין, שאסור להפקיר את הרחוב ואת העיר להנהגה שאינה רואה את טובת התושב, שהמדיניות שלה היא לא, לשיתוף הציבור, לא לאפשר לתושב להביע את דעתו או לקחת חלק בתהליך קבלת החלטות בעיר

במשך שנים רבות ראש העיר היה איש הגון שראה את טובת הכלל ופעל כמיטב יכולתו ליצור איזונים ובלמים. כך העיר התפתחה כאילו מעצמה. התוצאה הייתה סבירה.

במהלך השנים מאז הקמתה, אשדוד התפתחה בעיקר בתחום המסחר ובתחום הבניה למגורים וכך חיזקה יותר ויותר את מעמדה כעיר שינה. בשנות ה 90 של המאה הקודמת החל שינוי בעיר, עולים רבים הגיעו מקצווי תבל, בעיקר משאריותיה של ברית המועצות לשעבר.
בעשור האחרון, אחרי שהעולים הצליחו להתבסס בעיר ובמדינה החדשה, גילו שהפוטנציאל של העיר אינו ממומש, וודאי לא בעבורם.

העליה של שנות ה 90 הביאה כוחות רבים חדשים ויצירתיים, שחברו לכוחות מקומיים בעיקר של צעירים חסרי מנוח.
תושבי העיר גם הצעירים וגם הוותיקים וגם העולים, גילו שהעיר הנחמדה והנעימה לשפת הים התיכון נשדדת ונגנבת על ידי קבוצות מיעוט שהשכילו לנצל את חוסר המודעות העירונית ואת חוסר האחריות של האשדודי הממוצע.

מזה עשור מנהיגים את אשדוד קבוצות מיעוט, השולטים במוסדות השלטון העירוני, מועצת העיר אשדוד והנהלתה, והם, מתברר, דואגים בעיקר לציבור שבחר אותם ומקדמים בעקביות את סדר היום הפוליטי.
בלי לשים לב העיר אשדוד שינתה בתקופה הזו את פניה, והחלו להתעורר מתחים בין קבוצות שונות באשדוד. הנהגת העיר בראשות ד"ר יחיאל לסרי, החליטה לשנות. הסיסמה הנשמעת מפי פקידים שונים בעיריית אשדוד, אנחנו משנים, זכותנו לשנות. כך הצהיר מהנדס העיר דורון חזן, בועדת הבנייה המקומית, וכך אומרים פקידי עירייה נוספים.

השינויים האלו, אינם משקפים את דעת תושבי העיר, ההחלטות מתקבלות בחדרי חדרים ללא אפשרות של מי מהתושבים להשפיע על החלטת המשנות והפוגעות הן באורח חייהם של התושבים והן במרקם החברתי של העיר.

שתיקת הנהלת העירייה עברה מזמן את גבול הטעם הטוב, והיא מבטאת זילזול, ובוז לתושבי העיר.

מתברר שגם תושבי אשדוד מתחילים להתעורר, לפעול, ברשתות החברתיות, בבתי המשפט וגם ביציאה לרחובות.

הפגנות המחאה של תושבי אשדוד מזכירות יותר ויותר תהליכים של הפיכה חברתית. הנהגת העיר בעיוורונה בטיפשותה אינה מבינה את פוטנציאל ההרס שאליו היא מובילה את העיר.

פרויקט אשדוד ברשת

ב ashdodlive התחלנו בפרוייקט "אשדוד ברשת", שבו נעלה את פעילי הרשת למינהם, החל מתושבים בעלי נוכחות גבוהה ברשת ועד דפים וקבוצות העוסקים בנושאים שונים: מחאה, דאגה, תקשורת ועיתונות, פוליטיקאים, עיריית אשדוד וקבוצות נבחרות הפועלות למען תושבי העיר אשדוד.

טובת העיר אשדוד היא אוסף של טובות שונות, שאת כולן מייחד הרצון והאהבה לעיר ותושביה.

 

המחאה האזרחית המאוחדת – מחזירים את אשדוד לאשדודים

נלחמים על הבית – אשדוד

NO WAY – אשדודים הולכים בנתיב שפוי

אשדודלייב | Ashdodlive

כל מה שמפריע לי באשדוד

אשדוד חופשית

 

 

תמי אברהמי – אשדוד היום

אשדוד10 – Ashdod10

כאן דרום – אשדוד

אשדוד שלנו

עופר אשטוקר – תקשורת ועיתונות

אשדוד

אשדוד לכולנו

אשדוד בפייסבוק

הדף של הלן גלבר

תנועת אשדודים

שמעון כצנלסון

 

רפי אוליאל

גבי זולטן

סער גינזבורסקי

שמוליק דואק

יניב קקון

אייל בן שמחון

גיא סער

 

מונארט מרכז תרבות

המשכן לאומנויות הבמה

מרכז כיוונים אשדוד

עיריית אשדוד – הדף הרשמי

תיירות אשדוד

מועדון ספורט אשדוד – הדף הרשמי

Maccabi Ironi Ashdod – מכבי עירוני אשדוד

תרבות אשדוד

קונסרבטוריון העירוני אקדמא אשדוד

התזמורת הסימפונית אשדוד

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד – The Israeli Andalusian Orchestra

Ashdod Art Museum מוזיאון אשדוד לאמנות

גולשי אשדוד – Ashdod Surfers

מינהלת רובע ט' והרובע המיוחד – עיריית אשדוד

מינהלת רבעים סיטי ומרינה – עיריית אשדוד

עיריית אשדוד מינהלת טו' טז' יז'

בית החולים הציבורי אסותא אשדוד

נמל אשדוד – Ashdod Port

כל מי שמעוניין לחבר ולקשר את הפעילות שלו ברשת, אצלנו באתר אשדודלייב  מוזמן לבקש פה בתגובה למטה.

ראש העיר אשדוד, האם פתחת במלחמה נגד תושבי העיר

אשדוד, האם אשדוד תוביל את המאבק הציבורי נגד התעלמות המנהיגות הנבחרת מתושבי הערים ובאזרחי המדינה ?
 
לא ניתן להפריד את הדת מהמדינה, זהו ערך יסודי של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.
 
אבל…
הדת צריכה להיות עניינו האישי של האזרח, המרחב הציבורי חייב לשקף את הציבור כולו, כל מרחב ציבורי מוגדר על ידי קבוצות ציבוריות.
לכל מרחב ציבורי יש את הציבור שלו.
יום השבת הוא יום חשוב ומיוחד שכל ציבור מנהיג בו את הכללים שלו במרחב הציבורי שלו. שלו ולא במרחבים ציבוריים אחרים.
 
במהלך כ 70 שנות המדינה המאבק על אופיה של המדינה לא פסק לרגע, גם בתחום הדתי המאבק לא פסק מעולם.
 
אבל…
נקבעו כללים ומנהגים, נקבעו מרחבים ציבוריים, הוגדרו תחומים במהלך השנים. הכללים והמנהגים האלו התקבעו ויש להם משמעות חשובה. המרחבים האלו נוצרו והתפתחו כי החברה הישראלית היא חברה חיה, נושמת, בועטת ויוצרת, אין דרך לעצור את ההתפתחות.
 
המנהיגות באשדוד, בערים אחרות וגם המנהיגות הלאומית חייבות להבין ולאפשר את ההתפתחות ולא לנסות לכפות ולהרחיב את המפריד בחברה הישראלית.
 
הסכם הסטטוס-קוו, שנחתם בין דויד בן גוריון למנהיגי אגדות ישראל לפני הקמת המדינה, הוא קו-מנחה. קו גבול המאפשר את הקיום ביחד, לכן אין אפשרות להפריד את הדת מהמדינה.
 
אבל…
תנו לחיים להמשיך ולהתפתח, לא ניתן לכפות את ההפרדה.
אסור להם, למנהיגים, למשל ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי למלא פיו מיים.
ראש העיר חייב לייצג את כל התושבים באשדוד לא רק את חברי מועצת העיר שנמצאים איתו בקואליציה. ראש העיר יחיאל לסרי, אינו יכול להזניח את שאר התושבים. כל תושבי העיר אשדוד הם אשדודים.
 
ראש העיר יחיאל לסרי !
הגיע זמן שתפגין מנהיגות, שתפגוש את התושבים, שתקשיב לתושבים, שתשתף את הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות. מעשיך בשנתיים האחרונות מבטאים זילזול בתושבי העיר.
 
ראש העיר יחיאל לסרי וחבריך להנהגת העיר, האם פתחת במלחמה נגד תושבי העיר ?

0.9 הסכם גג באשדוד

אשדוד מצטרפת למאבק הארצי נגד תכניות הבנייה בערים

תושבי אשדוד מאחדים כוחות עם תושבים בערים רבות בישראל, ויוצאים למאבק נגד מוסדות התכנון והבניה. ערים נוספות שהצטרפו למטה המאבק ארצי הן: נתניה, הרצליה, כפר סבא, הוד השרון, אשדוד, רמת השרון, פתח תקוה, קרית אונו, תל אביב, באר יעקב, נהריה וכן המועצה המקומית עמק חפר.

הקמת הממשלה הנוכחית, לוותה בתהליכים רבים של שינוי, כאשר יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, הצליח לרכז סמכויות רבות, כדי לממש את סדר היום של מפלגתו כולנו. כחלון למד מניסיונו הכושל של יאיר לפיד, יו"ר מפלגת יש עתיד, שלא הצליח להבטיח את מימוש סדר היום שהבטיח. 

הזרוע הביצועית היעילה ביותר בישראל

משה כחלון קיבל את משרד האוצר, הוא הצליח לרכז תחת משרתו סמכויות רבות, בין היתר את האחריות על מנהל מקרקעי ישראל, על היחידות במשרד הפנים האחריות על תהליכי התכנון והבנייה. כך הצליח ליצור את הזרוע הביצועית החזקה ביותר במשק הישראלי, את משרד האוצר.

שיתוף הפעולה  של "פקידי האוצר" עם הרשויות המקומיות, הפכו את ראשי הערים בישראל לזרוע הביצועית של המדינה, של מוסדות התכנון וביחד, הם פועלים במרץ רב כדי לקדם תכניות להתמודדות עם בעיית הדיור בישראל: הפרויקטים של שר האוצר: "מחיר למשכן", בו מתקיימות הגרלות הקובעות את הזכאות לדירות ברחבי הארץ. כחלון כשר אוצר קושר את ראשי הערים ב "הסכמי גג" המעניקים חבילות מאוד מפתות לעיריות, למשל אשדוד,  שיתחייבו לבנות בהיקפים גדולים מאוד. חבילות ההטבות כוללות: תקציבים מוגדלים, תוספת שטח לעיר וסיוע בפרויקטים החשובים לעיר: חינוך, תשתיות, מבני ציבור, תעשייה ועוד.

לא, לשיתוף הציבור, זו המדיניות.

לצד התועלות שהערים מקבלות, יש התנגדות עזה של תושבי הערים להסכמי הגג, המאיימים על איכות חיי התושבים, מאיימים לשנות את אופי הערים ללא דיון ציבורי. מתברר שהסכמי הגג, נידונים זמן רב ללא ידיעת הציבור. העירייות קיבלו כבר מקדמה בתקציבהן על חשבון הסכמי הגג, כפי שניתן לראות בתקציבי העיריות ל 2017. למשל תקציב העיר אשדוד שהוגש ב 4/1/2017, כולל סעיפים בסכום כולל של למעלה מ 850 מיליון ש"ח לפרויקטים שונים

לאחרונה החלה התקוממות עירונית, והיא מקיפה את תושבי הערים: באשדוד, בפתח תקווה, בראש העין, קרית גת המתגייסים למאבק .  תושבים בערים אלו עתרו לבית המשפט נגד מימוש הסכמי הגג, במיוחד לאור המדיניות של המדינה דרך ראשי הערים, שלא לשתף את הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות. בעיר אשדוד, התכנסה הנהלת העיר לאשר את הסכם הגג, בהודעה מוקדמת של שבוע בלבד. בית המשפט חייב את העירייה לקיים דיון נוסף ולהעביר את פרטי ההסכם לעותרים: חברי אופוזיציה, תושבי העיר והחברה להגנת הטבע.

ניתן לראות שמאבק תושבי הערים בישראל נמצא בראשיתו, אבל התעוררות הציבורית, ההתגייסות של תושבים וארגונים בגיבוי בית המשפט ממלאות את מפרשי המאבק האזרחי. האם ישראל נמצאת בשלב נוסף של המאבק לצדק חברתי, שסחף ב  2011 את שכבות הביניים בישראל.
המהפכה, כאמור, בתחילתה, אבל ימים יגידו מה יהיה בסופו של
"הקייץ הישראלי 2017".

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית

טיפול פסיכולוגי בגיל עשרים ומשהו

גיל עשרים ומשהו הוא גיל חשוב. זהו גיל שבו לוקחים החלטות גדולות לגבי החיים: מה ללמוד, במה לעבוד, כמה לחסוך ועם מי להינשא (ועם מי לא). גיל עשרים הוא גיל שבו אתה כבר לא בחסות הוריך, אבל בכל זאת הם משמשים לך משענת, ברמה כזו או אחרת.

בגיל עשרים ומשהו אתה בעצם בפעם הראשונה יוצא באמת אל העולם לבד. במובן מסויים, בגיל עשרים אתה בוגר מאוד, אבל אתה גם מאוד חדש בעולם המבוגרים. אתה בעצם, הכי צעיר שם…

בגיל עשרים ומשהו יש הרבה יותר בחירות מאשר בגיל העשרה לגבי לימודים, עבודה, זוגיות, מגורים כספים ועוד. הבחירות האלו הן מאוד מבלבלות, ויוצרות את הצורך לקחת החלטות. יחד עם זה, הבחירות האלו יכולות לאפשר לך לעמוד באתגרים קשים, ולהשיג הישגים חשובים.

ומדוע אני כותבת היום על גיל עשרים ומשהו?

אני כותבת על הגיל הזה, משום שהרבה צעירים בגיל הזה נוטים להגיע לטיפול פסיכולוגי אישי. מבחינתי, אני מנסה להבין מדוע הם פונים כל-כך הרבה לטיפול פסיכולוגי אישי בגיל הזה.

והתשובה הברורה שאני משיבה לעצמי היא, שבאמת בגיל הזה, אנחנו לראשונה עושים את צעדינו לבד בעולם המבוגרים. כל מה שעשינו עד עכשיו – עשינו כילדים של ההורים שלנו: גרנו אצלם, הקשבנו להם (או לא), חיינו בזכות הכסף שלהם, למדנו בבתי-הספר שהם רשמו אותנו.

בגיל עשרים ומשהו אנחנו עצמאיים יותר, והעצמאות הזו היא לא קלה.

העצמאות הזו דורשת מאיתנו יכולות, שלא תמיד יש לנו. היא מאתגרת, אבל גם מקשה.

ואני חושבת על צעירים וצעירות שהגיעו אלי לטיפול פסיכולוגי בגיל הזה, ועד כמה אני מרגישה שהם השתמשו היטב בטיפול הפסיכולוגי. עד כמה הטיפול הפסיכולוגי עזר להם לפרוש ולהבין באופן ברור מהם הקשיים שבפניהם הם עומדים. הטיפול נתן להם אוזן קשבת נייטרלית ומקצועית, שבפניה הם פרשו בחופשיות את קשייהם.

והטיפול הפסיכולוגי גם דרש מהם לענות על שאלות חשובות: מה אני באמת רוצה מחיי? מה מעניין אותי? מה אני אוהב באמת? איזו זוגיות אני רוצה שתהיה לי, ומתי?

והטיפול הפסיכולוגי גם הציב אותם בפני חולשות שלהם, שעד עכשיו הם איכשהוא הסתדרו איתן (או לא), אבל עכשיו הם בוגרים יותר להתמודד איתן, ולהשתדל לרכך אותן. הם היו צריכים להתמודד עם חולשות כמו: קושי לבחור ולקחת החלטות, קושי להבין מה אני רוצה, קושי להתמיד, פרפקציוניזם, ביקורתיות, רגישות-יתר ועוד.

אבל דווקא הדיבור הפתוח, החופשי, שנוצר בטיפול סביב החולשות שלהם – חיזק  אותם. לדבר על החולשות זה לא אומר למחוק אותן מיד. אבל זה אומר להכיר בהן, לזהות אותן ללמוד דרכי התמודדות איתן.

אני לא רוצה להאריך ברשימה הזו יותר מדי, למרות שיכולתי לכתוב הרבה על הטיפול הפסיכולוגי בגיל עשרים ומשהו. אני רוצה שהרשימה תהיה קריאה עבור בני הגיל הזה, שחושבים על אפשרות לטיפול פסיכולוגי אישי. אני רוצה שהרשימה הזו תעזור להם להבין שטיפול פסיכולוגי אישי בגיל הזה יכול לתרום להם המון.

אז בהצלחה לבני העשרים ומשהו, ובהצלחה גם להוריהם ולכל המלוים שלהם, שלרוב מלוים אותם בדאגה, באהבה וברצון לעזור לעבור את הגיל הזה בהצלחה – עד כמה שניתן.

רחל בר-יוסף-דדון היא פסיכולוגית קלינית מנוסה, המתגוררת ועובדת באשדוד. מטפלת במבוגרים, מתבגרים וילדים, בטיפול אישי, זוגי ומשפחתי.

טל.: 08-8659590 אימייל: rachelbada@gmail.com

לאתר:  www.hargasha-tova.com

איפה התעשייה באשדוד

מגדל השעון

איפה התעשיה באשדוד ?

אשדוד התחילה את דרכה כעיר תעשייה, התכנון העירוני המוקדם מיקם את אזורי התעשייה של אשדוד בחלק הצפוני מזרחי של העיר. הכוונה הייתה שמיקום זה יתייחס למשטר הרוחות האופייני לסביבה וכך זיהום וריחות רעים לא יכנסו לתחום העיר עצמה. התכנון תאם את המציאות וככל שמתקרבים לחוף הים כך ניתן להרגיש את האיכות הגבוהה יחסית של האוויר.

בשנים הראשונות נבנו פרויקטים גדולים מאוד שנועדו לספק לא רק את צרכיה של העיר אלה גם את צרכיה של המדינה המתפתחת.

היום בתחילת המאה ה -21 הצרכים של אשדוד שונים מאלו של הקמת העיר. גם העיר, גם התושבים וגם המציאות השתנתה מאוד. פעם התעשיה התבססה על מפעלים גדולים, פרויקטים לאומיים כמו המפעלים הבאים: 

נמל אשדוד, בתחילת שנות ה – 60 החל תהליך בנייתו של הנמל. תהליך זה הסתיים למעשה בסוף שנות ה – 80 לאחר ניצול מקסימלי של עתודות הבנייה בתוך המתחם  שיועד לו. בתחילת שנות ה -90 החלה בנייתו של נמל היובל, שהוא תוכנית הרחבה ופיתוח של הנמל. נמל אשדוד, בגלל קרבתו למרכז המדינה הפך די מהר למקום מרכזי ביבוא וייצוא הסחורות לישראל. ומהר מאוד התחרה בנמלי תל אביב וחיפה. כיום נמל אשדוד מוביל בכמות המטענים העוברים דרכו.

תחנת הכוח אשכול, עוד לפני הקמתה של העיר אשדוד הוחלט ב 1953 להקים מפעל ליצור חשמל שיספק את האנרגיה הדרושה למרכז ולדרום המדינה. התקופה הייתה תקופת צנע. המדינה נאבקה על קיומה הכלכלי, לא פחות מקיומה הפיזי, ועם זאת מנהיגי המדינה ראו את העתיד במשקפיים וורודים. בעיצומו של מחסור כלכלי הושקעו משאבים ניכרים בפיתוח תשתיות שיבטיחו את שגשוגה של המדינה (איפה הימים ההם ?). תחנת הכוח באשדוד היא למעשה 4 יחידות המספקות את רוב כמות החשמל הנדרשת בישראל. השלמת יחידות הכוח הושלמו באמצע שנות ה – 70. משבר האנרגיה העולמי בשנות ה – 70 הוביל את מדינת ישראל לקבל החלטות אסטרטגיות ולעבור משימוש בדלק לשימוש בפחם ובגז ובהמשך לטכנולוגיות חדשניות השומרות על איכות הסביבה. כמות האנרגיה שמספקת חברת החשמל בישראל היא כ 12 אלף מגוואט, וכמות צריכת החשמל שוברת שיאים מידי שנה, כמו שקורה בימים האלו ממש (06/2010).

אלת"א, מפעל אלקטרוניקה מתקדם הוקם באשדוד ב 1969 ( גם פה ניכרת פעולותיו של לוי אשכול). המפעל הוא חלק מהתעשייה האווירית של ישראל. המפעל התפתח בהתאם לדרישות למוצרי ם מתקדמים ולשדה הקרב המתפתח והמתבסס על טכנולוגיות מתקדמות.

מפעל אלת"א פועל בכמה מישורים: תחזוקה שוטפת, שיפור והכנסת טכנולוגיות חדשות, פיתוח אמצעים מתוחכמים. אלת"א השתתפה בפיתוח אמצעים כמו מכמי"ם, מטוסים, טילים ולווינים. פיתוחים שהיו מעין תוכניות לאומיות לפיתוח אמצעים מתוחכמים תוצרת ישראל. מפעל אלת"א הוא מפעל הפועל בשיתוף עם העיר אשדוד מידי שנה מבקרים תלמידי כיתות מדעיות באשדוד לימי עיון ולימוד במפעל, שבו הם נחשפים למשמעות המעשית לתכני הלימוד שלהם.

מפעלים נוספים הפועלים באשדוד ותרמו לחיזוק כלכלת העיר בתחום התעשייה הם: מפעל פטרוכימיים, מפעל הזיקוק המייצר מוצרים מתוחכמים של נפט.

התעשייה באשדוד שינתה את פניה מאז שנות ה – 60,  כאשר לצד התעשיות הכבדות הוקמו תעשיות מסורתיות בתחום הטקסטיל, כמו מפעלי צמר אוסטרליים, מפעל רוגוזין. מפעלים אלו נסגרו ובמקומם הוקמו תעשיות יותר מודרניות.

היום, כאמור הדברים השתנו מאוד, לא עוד מפעלים עתירי עובדים וידיים עובדות ויותר פרוייקטים מתוחכמים המתבססים על ידע והשכלה מתקדמת.

כדי להשיג את החדשנות והיצירתיות אשדוד צריכה לעלות כיתה להפוך לעיר מרכזית, כזו שתרכז את מיטב הצרכים, מיטב ההשכלה, מיטב העובדים מיטב המוסדות כדי להיות עיר אמיתית, מטרופולין מכובד. כדי אשדוד תהפוך למטרופולין צריך להשקיע במתחמי עבודה מודרניים, כמו חממות לפיתוח, מרכזי חדשנות, מרכזי ייצור.

 

תמ"א 38 | 0.3 השרלטנים

תחום הנדל"ן קשור לכל אחד מאיתנו. תחום התמ"א בשנים האחרונות הפך להיות הפתרון האולטימטיבי של המדינה על רשויותיה להתמודדות עם יוקר המחייה בתחום הדיור. לצד הפעילות חיובית, לכאורה נכנסו שרלטנים רבים מידי המבקשים להמר ולנצל את המצב כדי להרוויח המון כסף על חשבון בעלי דירות, בדרך כלל אוכלוסיות מוחלשות.

בפרק הקודם סקרנו את תהליך ההתפתחות הבסיסי של תמ"א 38. בפרק הזה נעסוק בהתפתחות ענף נלווה לתמ"א הלא הוא השרלטנים. תחום התמ"א הפך להיות נושא עיקרי להתמודדות עם בעיות הדיור בישראל. הפוטנציאל הטמון ביצירת כמות גדולה מאוד של דירות ללא התמודדות עם ביורוקטיריות מלאות הפך את תוכניות התמ"א לאבן שואבת ליזמים, לקבלנים, לבעלי דירות, לאנשי עסקים כמו מתווכים עורכי דין וחשוב יותר ענף שלם של שרלטנים.

מי הוא השרלטן?

השרלטן הוא אדם המנסה להפיק רווחים מיידים בשיטת " זבנג וגמרנו", בלי ללוות את התהליך מתחילתו ועד סופו, בלי לענות על הצרכים האמיתיים של הצדדים השונים, בעיקר של בעלי הבתים, שנושא התמ"א קוסם להם.

השרלטנים מגיעים לבעלי הבתים או לוועדי הבתים של מבנים ישנים, בדרך כלל האוכלוסייה ותיקה, חלשה מהגרת או עולים חדשים ומפתים אותם בתוכנית לשדרוג ביתם על ידי תוספת והגדלת המבנה, שיפוץ חזית המבנה, בניית מעלית ועוד טופינים שונים, שלכאורה מאוד נכונים ולכן רבים מבעלי הדירות שאין ביכולתם להיכנס לתוכנית שיפוץ ושדרוג המבנה מתפתים לרעיון. היכן השרלטנות ? אם, השרלטן ממהר להחתים את אותה אוכלוסייה, שעדיין לא הבינה את המשמעויות השונות של החתימה, במיוחד, שלעיתים קרובות מידיי החתימה איננה על הסכם, אלה על פיסת נייר תמימה.

לפיסת הנייר הזו יש חשיבות ומשמעות מבחינה חוקית. מי שחתם עליה, לא תמיד מבין שהוא מחויב לתוכנית.

למרות שלא הוצגה בפני החותם שום תוכנית, שום הסכם, אבל הוא מחויב לתוכנית ערטילאית שאיננו מבין את משמעותה.

השרלטנים, מצליחים לשכנע את אותם דיירים מוחלשים להצטרף לתוכנית שלא ראו, אף אחד לא הסביר להם את המשמעויות, אף אחד לא הזהיר אותם שמי שהחתים אותם על נייר תמים או חוזה תמים אינו קשור להמשך הפרוייקט.

השרלטנים סוחרים בחתימות של אנשים, מתווכים בחתימות, מעבירים את החתימות בין יזמים שונים או קבלנים שונים, כאמור מבלי שהם מבינים את רוב המשמעויות.

בעלי הדירות, אלו שחתמו, בטוחים שאוטוטו הפרוייקט יוצא לדרך ומתאכזבים ששום דבר לא קורה. מי שאינו מצוי בתהליך בטוח שהפרוייקט מתחיל מייד.
אבל מי שמצוי בתהליכי קבלת ההחלטת של וועדות הבנייה העירוניות, בגיבוש ותכנון הפרויקט, במציאת יזם או חברה יזמית או קבלן ביצוע מודע לפרק הזמן הארוך, בין 3-8 שנים, עד לתחילת הפרוייקט.

אחת המשמעויות החשובות מחתימה על הסכם ראשוני זה, היא שהחתימה הזו מחייבת. התנתקות מהסכם קשה עד בלתי אפשרית.

השרלטנים נמצאים לאורך כל שלבי התמ"א 38, מעבר למתווכים ולמחתימים ישנו את היזם, לפעמים יזמים.

ליזם, תוכנית תמ"א היא תוכנית מאוד מפתה, גם אם אינו קשור לתחום הנדל"ן. הוצאה לפועל של תוכנית כזו היא פשוטה יחסית ואיננה מחייבת הוצאות מימוניות גבוהות מכיוון שאין צורך בהשקעה וברכישה של קרקע, בעלי הדירות "מעניקים" לו את הקרקע במתנה ואת זכויות הבנייה, אלו חלק מהתנאים.  הדיירים – בעלי הנכס בטוחים שהיזם ממש מציל אותם, שכן הוא משפץ, משדרג, מגדיל את שטח הנכס, משביח ומעלה את מחיר הנכס שלהם.

היזם, אם כן, אינו זקוק להשקעות גדולות, העובדה הזו, הכניסה לתחום יזמות התמ"א, רבים ללא ניסיון מתוך כוונה להשיא לעצמם רווחים נאים במהירות.

חלק מהיזמים, אינם מתכוונים באמת להיכנס לפרויקט, כל מטרתם, היא החתמת הדיירים – בעלי הנכסים, כדי להעביר את החתימות ליזמים או קבלני ביצוע אחרים.

באוסף השרלטנים, ניתן למצוא חלק מהדיירים המנסים או שקיבלו תנאים עדיפים על אחרים. ניתן למצוא גם עורכי דין שמונו על ידי היזמים ולכן הם מחויבים ליזם ולא לדיירים, למרות הבטחותיהם.

בהמשך נתייחס להסכמים השונים, לערבויות, לבטוחות לאינטרסים שונים ומשונים, על כך ברשימות הבאות.

תמ"א 38 | 0.2 סקירה

מאז המלחמה ההיא, שכונתה מבצע " צוק איתן", אשדוד עברה ועודנה עוברת תהליך מהיר מאוד של שינוי. 

תמ"א 38, זבוטינסקי אשדוד

סקירה כללית

תוכנית מתאר ארצית 38, זו המוכרת בשם תמ"א 38 למיניה, הפכה את העיר לאתר בנייה אחד גדול. המטרה של התוכנית, הייתה להגן על מבנים שנבנו לפני 1980 מפני ההשלכות ההרסניות של רעידת אדמה. התוכנית הזו כללה חיזוק המבנה, ירידה לתשתית הבסיסית של המבנה חיזוק בשכבות ביטון מזוין מלמטה והעלאת תומכות , עמודי ביטון לחיזוק המבנה. זו המטרה של התוכנית, אבל ברור שתוכנית כזו לא תצא לפועל, מישהו צריך לממן אותה. לאדם הפשוט, אין לא את המוטיבציה וגם לא את הכסף לשדרוג המבנה, לכן הוחלט להעניק סוכריה ליזמים שיקחו על עצמם את מימון התוכנית.

הסוכריה היא, שבעלי הבתים, הנכסים יעבירו ליזמים את זכויות הבניה על השטחים שלא נוצלו עד כה, ובנוסף כל דירה במבנה תזכה לתוספת חדר מוגן ( ממ"ד) ומרפסת. כך הדיירים יקבלו תוספת של עד כ 25 מ"ר . ההצעה הזו, הפכה את תמ"א 38 לתוכנית מיועדת להגן על הדירות מפני אירועים מלחמתיים, כמו המבצעים החוזרים של ישראל בעזה או בלבנון.

בהחלטה הזו, שודרגה הסוכריה ליזמים, הם יקבלו מעתה את השטח של המבנה בתוספת  25 מ"ר לכל דירה, כך שטח הבנין גדל לפחות בעוד 100מ"ר. היזמים, אלו שאמורים להוציא לפועל את התוכנית  יקבלו אפשרות לבנות עוד שתי קומות לבנין טיפוסי. לא לשכוח, שטח הקומה גדל בעוד כ 100 מ"ר.

מהי התמורה לדיירים?  

הדיירים מקבלים מבנה משודרג, אומנם בנוי טלאים טלאים, אבל משודרג ועמיד יותר לפגעים שונים הן של רעידת אדמה והן של אירועים מלחמתיים. היזם מממן את חיזוק תשתיות המבנה , עמודים תומכים לחיזוק המבנה, ציפוי קירות המבנה, שדרוג חדר המדרגות, הוספת מעלית,  בניית לובי, חידוש מערכות החשמל והאנסטלצייה באופן חלקי ובניית חדר ממ"ד ומרפסת לכל דירה.

עד כאן, תהליך ההתפתחות של תמ"א 38, יזמים רבים החלו לשנות את אופי העבודה לטובת השתתפות בתוכניות תמ"א. התוכנית  פשוטה, אינה מחייבת מימון גדול מידי, היזם משקיע כמה מיליונים בודדים וזוכה בכמה מיליונים רבים.

בפרק הבא נסקור את נושא השרלטנים בתחום תמ"א 38

ראיון עם עו"ד נעים שומר אשדוד

"החוויה המעצבת שלי הייתה מראה הים הגדול"

ההיסטוריה האישית של עו"ד נעים שומר, משתלבת היטב בהיסטוריה של העיר אשדוד. נעים שומר הגיע עם אביו לעיר יחד עם 22 המשפחות הראשונות ב 1956. "החוויה המעצבת שלי הייתה מראה הים הגדול".
המפגש עם הים השאיר רושם אדיר על נעים הצעיר. העיר מתוארת על טהרת הרומנטיקה:" חולות זהובים, ים כחול וגדול, עצי פרי מכל סוג ומין, בעלי חיים רבים ומעט מאוד אנשים. " אני מאוד אוהב את העיר ואת התושבים, אף פעם לא עזבתי את העיר אשדוד…" "לעיר יש עדיין פוטנציאל אדיר, מה שנעשה עד כה, זה המון התחלות… העיר יכולה לההפך לעיר גדולה, ממש, באגן הים התיכון" .

ההתפתחות של העיר אשדוד מקבילה להתפתחות של המדינה. "עלייה קלטה עלייה, יש פה, בעיר המון עולים מגלויות שונות, ולכן אין פה מתח עדתי. העיר התפתחה באופן אינטנסיבי, העולים לא הספיקו להיות עולים…"

לאור התיאור הרומנטי הזה, מתעוררת השאלה, מהיכן התחושה שהעיר על אף היותה מורכבת מקבוצות רבות, עדיין מתנהלת על ידי קבוצות.
העיר, איננה מצליחה להתנהל באופן הרמוני ?

" זו בדיוק הבעיה המפריעה לאשדוד להיות עיר גדולה." יש קבוצות השומרות על ייחודן, אבל למרות השנים הרבות, הקבוצות האלו, עדיין לא נקלטו ממש. הנהגת העיר לדורותיה, פעלה לחיזוק המאפיינים הייחודיים של העדות, לכל קבוצה או עדה יש את האירועים הייחודיים, לכל עדה יש את בית הכנסת שלה, והחיבור ליצירת חברה יותר מעורבת ויותר הומוגנית לא הצליח.

הפתרון הוא: " אם היו בונים בתי כנסת ישראלים יותר ופחות עדתיים, ומקיימים יותר אירועים עירוניים לכלל האוכלוסייה על המגוון שלה. יכול להיות שאשדוד הייתה יותר עיר ישראלית ופחות עדתית.

המחשבה הזו, של נעים שומר, נכונה ומוכרת במיוחד למי שחי ומכיר את אופיה המיוחד של העיר הזו.
למבקר מן החוץ, העיר מורגשת כעיר ישראלית ביותר, כפי שעמוס עוז, מעיד בספרו, פה ושם בארץ ישראל" אשדוד היא  עיר נמל ישראלית שקטה ומתונה, שאוכלוסייתה מגוונת ויש בה פוטנציאל צמיחה גדול, אשדוד היא עתידה של ישראל". נכון, ישראל היא המיניאוטרה של מדינת ישראל.

נושא כאוב לנעים שומר, הוא מדיניות העיריה הנוכחית וקודמתה, הפועלת לחזק את ההפרדה בין הקבוצות השונות, העירייה פועלת לטפח את המפריד, על ידי הקמת מוסדות וגופים המיועדים לאוכלוסיות שאינן מקומיות, ברבעים ואיזורים שונים, למשל גני ילדים לאוכלוסייה החרדית, כבר היום, שיעור התלמידים החרדים מגיע לכ 40% ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים בעיר.

לא כולם יודעים, נעים שומר הוא איש חינוך, שימש יועץ חינוכי בתיכון מקיף א' בעיר. "כבר אז, ב 1986 הבנתי, שהנושא העירוני צריך להיות מנותק מהפוליטיקה הארצית, והקמתי את מפלגת "אשדוד שלנו", שהצליחה להכנס למועצת העיר, ובמסגרתה שימשתי כסגן ראש העיר.

נעים שומר מנהל רומן עם העיר, העיר חשובה לו מאוד, למרות ההפסקות, למען ביתו, הקמת משרד עו"ד, שגם בנותיו עובדות איתו, הוא חוזר ומנסה להשפיע ולסייע במימוש הפוטנציאל הטמון בעיר אשדוד.

ישנה תופעה, המוכרת לתושבי העיר, רבים האשדודים, שהחלו את פעילותם בעיר, הגיעו למעמד בכיר בתחומי החיים של העיר, כמו נעים שומר, ג'קי בן זקן ואחרים. התופעה הזו הצטמצמה, מאז העלייה ההמונית של שנות ה 90. אשדוד השתנתה, וצמחה באופן מדהים, האוכלוסייה שמנתה כ 120 אלף הוכפלה לכ 250 אלף תושבים.
העיר כבר גדולה, אבל ההתנהלות של העיר נראית כהתנהלות קהילתית. העיר לא מצליחה להתפתח, ישנן המון התחלות בתחומים שונים, אבל אין המשכיות. היום עיקר השדרה הבכירה של הפקידות הבכירה  בעיר מגיע מהחוץ.

נעים פועל, בהתאם לאופיו, באופן דיסקרטי, מציע המון הצעות לסדר, כותב מכתבים למבקר המדינה, ליועץ המשפטי, הוא רואה הצלחות, בעיקר כאשר לוקחים את הרעיונות שלו ומיישמים, כמובן מבלי להעניק לו, לאיש האופוזיציה, את הקרדיט. 

בין הפרוייקטים, שהתחילו ונמוגו ניתן להתייחס להקמת אוניברסיטה בעיר. שנים מדברים, התחילו כל מיני פרוייקטים כמו " מהגן לאוניברסיטה" שהתחיל בקול רם, כיום לא ברור, מה קורה עם הפרוייקט הנהדר הזה.

פרוייקט שדרוג התחבורה בעיר, reway, ב 2012 התקיימו כמה דיונים, שהציבור לא נחשף להם, ופתאום ב 2017 הפרוייקט פרץ ללא הכנה, בהפתעה גמורה. נראה שהנהגת העיר הסתירה במתכוון את הפרוייקט כדי שלא לעורר את תושבי העיר להתנגד.
שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות, נתפס בקרב הנהגת העיר כגורם מפריע. נראה שההנהגה הנוכחית פשוט נאבקת בתושביה. 

"ראש העיר הוא חסר מנהיגות"

נעים שומר, איש נעים וסולידי, אינו  חוסך ביקורת, מראשי העיר לדורותיהם, גם מראש העיר הנוכחי, דר' יחיאל לסרי. " באופן פרטי הוא איש נחמד ומשכיל, אבל באופן ציבורי הוא חסר מנהיגות. תפיסת העולם שלו הישנה, משפיעה על כושר המנהיגות שלו, כל דבר הוא רואה, לצערי הרב,  בפאן מפלגתי או בפאן עדתי". הגישה של ראש העיר היא" אם אתה לא איתי, אתה נגדי". התפיסה הנוהגת בתקופת ראש העיר הנוכחי היא, שכל פעולה נשקלת ונמדדת לפי הפרמטר של נאמנות לי או לקבוצה. היום אי אפשר להניע שום תהליך.
בעיר יש "שחיתות ציבורית חוקית", חלילה לא שחיתות פלילית, בזה מתעסקים הגופים הרשמיים של המדינה.

הנהגת העיר, בניהולו של מנכ"ל העירייה, המצויין, לדברי נעים שומר, איננה חוששת לקדם את סדר היום, גם במחיר של עימות עם התושבים ואולי גם עם המערכת המשפטית. הדוגמאות לכך ניתן לראות במינויים של פקידות בכירה בעיר. מינוי ראש מינהל החינוך נבלם על ידי בית המשפט, מכיוון שלא עמד בתנאי המכרז, ולמרות זאת העיריה משכה את המינוי, המתינה עד שישלים את תנאי הסף ובסופו של דבר קיבל את המשרה.

מקרה נוסף, העירייה החליטה על "פרויקט רחוב הדולפין" , הקמת 6 גני ילדים ברחוב קטן וללא מוצא, המיועד ככל הנראה לאוכלוסיה מחוץ לרובע ד'. בסביבה הקרובה של הרחוב, יש מוסדות ציבור רבים, 4 גנים, בית ספר יסודי, 2 בתי כנסת וגן ציבורי. אוכלוסיית הרובע מבוגרת, כך שנראה שהגנים מיועדים לאוכלוסיה שתגיע מאיזורים אחרים. מיותר לציין את הסבל והפגיעה באוכלוסיה במקום.

הפרוייקט הזה, החל בוקר בהיר ללא הודעה מוקדמת, ללא היתר, לתושבים לא ניתנה הזדמנות להביע את התנגדותם. בצר להם תושבי הרחוב עתרו לבית המשפט. בית המשפט קבע מועדים לדיון ולבירור, ניתן היה להבין שהצדדים עוצרים את העבודות עד להסדרת הנושא. אבל התנהגות עיריית אשדוד הייתה אגרסיבית במיוחד, במקום לעצור את העבודות, האיצה את העבודות, כדי ליצור עובדות בשטח, הביטחון העירוני והמשטרה המקומית הגיע כדי להאבק בהתנגדות התושבים. 

"באשדוד אין מינהל תקין, בפירוש אין מינהל תקין"

עיריית אשדוד נאבקת ללא חשש בתושביה.
נעים שומר: " העיריה מודעת לחולשה ולרפיון האכיפה של הגורמים בעירייה. הם עושים מה שהם רוצים ואין להם פחד מכולם, הם פשוט דואגים להעניק עטיפה של הכשר חוקי. לא מדובר במינהל תקין, באשדוד אין מינהל תקין, בפירוש אין מינהל תקין, הם עושים מה שהם רוצים.

מנהלות הרובע, הקימו מנהלות ברבעים, סגרו את המנהלות שהתבססו על תושבים מתנדבים, והקימו במקומן מנהלות הפועלות על ידי עובדים בשכר. "המנהלות האלו הן התשתית לצרכים הפוליטיים של ראש העיר. עלותן של המנהלות בחמש השנים האחרונות הוא 40 מיליון ש"ח. הדוגמה הזו מצביעה על כך שאין מנהיג המתעלה מעל השיקולים הפוליטיים, לא בהכרח לטובת העיר."

הציבור הוא הפכפך, נראה שתושבי העיר לא מתענינים בפוליטיקה העירונית. כמחצית מהתושבים עובדים מחוץ לעיר. לתושבים לא אכפת, אין להם עיניין, הרוב אינו מגיע להצביע בבחירות, ולכן הנהגת העיר לא מתייחסת לתושב. בפרוייקט ה reway, הצביעו כמה מאות תושבים בדרישה לשתף את התושבים בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לאיכות חיי התושבים, אך רבים מהם אינם מגיעים להצביע ביום הבחירות. לעומת זאת, אוכלוסיות המקורבות מגיעות להשתתף ולהצביע בבחירות.

ראש העיר, יחיאל לסרי, אינו מתעניין בציבור, אינו מקבל תושבים לשיחות, מסתגר במשרדו והוא מנותק מהציבור. הציבור מפריע לראש העיר לעבוד. יש לו, לראש העיר בעלי תפקידים המבצעים את העבודה, שהוא היה צריך לעשות. המקורבים של ראש העיר, המפלגות החרדיות תומכות בו לראשות העיר והוא בתמורה משפר ומעניק הטבות בדמות מוסדות קהילתיים, גם מחוץ להקצאות הקרקע באיזורים החרדים. " המגמה, של החרדים, היא לעשות עסקים ממבני הדת". מימון הפרוייקטים הוא מתוך התקציב העירוני הכללי, העומד על כמיליארד ש"ח לשנה.

"ראש העיר, מבחינה ציבורית הוא מושחת".

מה הפתרון ? לחזק את הציבור שבדרך כלל אינו מגיע להצביע, למשל הקמתי מחדש את הפעילות של הפועל אשדוד. אני מקווה שהאוהדים יגיעו וישתתפו בתהליכי קבלת ההחלטות, עצם השתתפותם תגדיל את מספר המצביעים, לכ 30-40% ואז התהליך הדמוקרטי יהיה תקין יותר.

לסיום, מה התוכנית שלך ? "אני מנסה לפעול ככל הניתן, משתף פעולה עם גופים פוליטיים נוספים, אני עדיין חושב להתמודד לראשות העיר, אני מנסה לעודד יותר מועמדים כדי שיתמודדו על ראשות העיר. אני מנסה לעודד דמות אחת בעלת מוניטין שכולם יתמכו בו, למנוע את הפילוג, כמו בבחירות האחרונות, למעלה מעשרת אלפים קולות נפסלו ואבדו, וחיזקו מאוד את הקואליציה הנוכחית". הדרך העיקרית היא עידוד יותר ויותר ציבוריים שייקחו חלק בתהליכי קבלת ההחלטות בעיר אשדוד. באשדוד אנחנו עדיין בתחילת הדרך, אני בטוח שהעיר תהפוך לעיר חשובה מאוד במזרח התיכון.

עו"ד נעים שומר, תודה רבה על הראיון שהענקת לאתר אשדודלייב.