0.8 | תוכנית בינוי עירונית ( תב”ע)

האם יש חשיבות לקיומה של תכנית מיתאר לעיר (תב”ע).

תכנית בינוי עיר, ( תב”ע) היא תוכנית שבה מסומנים גבולות המותר והאסור של התכנון העירוני. בתב”ע ניתן לדעת את ייעודי השטחים העירוניים: מגורים, מסחר, שירותים, ציבוריים, תעשייה, פנאי, ירוק, חופים ועוד המון פרטים חשובים לגבי שטח העיר. ללא תכנית בינוי או מיתאר לעיר, יש מצב של אנרכיה וכאוס. כאשר יש תב”ע, יש הבנה מה מותר, היכן וכיצד. כאשר אין, זו קרקע פוריה לשרלטנות לפגיעה בציבור התמים, שאינו מודע לתכניות או אולי למזימות הנרקמות מתחת לפני השטח. גם אם “הכל חוקי”, אין זאת אומרת שזו לא שחיתות פוליטית או חברתית.

קידום עינינים או אינטרסים צרים של קבוצות זה פגיעה בעיקרון השוויון ובעיקרון ההזדמנות השווה. כאשר מקורבים פועלים לקדם ענין צר של קבוצה אחת , הם מעניקים יתרון לקבוצה אחת על פני האחרות, לכן זו שחיתות פוליטית, כלכלית או חברתית, ואפילו אינה חוקית. השימוש החבוט במושג ” הכל חוקי” אינו תקף, זו כמובן שחיתות, אמנם לא בהיבט החוקי, אבל זו עדיין שחיתות.כדי להפוך את השחיתות ללא חוקית צריך להגיע לבית המשפט, ושם יקבע המימד החוקי.

בית המשפט דן ועוסק רק בפרשנויות לחוקים שנחקקו על ידי המוסדות המוסמכים: כנסת, רשויות שלטוניות, בתי משפט. אבל המשפטנים, שהם שכירי החוק עבור יוזמי התכניות והשינויים, יודעים יותר מאשר האחרים שמוסדות החקיקה פועלים לאט ובדרך כלל מגיבים מאוחר למציאות או כאשר הם נדרשים, כאשר אדם או קבוצה מרגישים נפגעים ומצליחים לגייס את המשאבים הדרושים לתבוע. החברה בה אנו חיים היא גם מודרנית, והיא משתנה בקצב מהיר ביותר, החוק לא מצליח לחזות את המציאות לכן הוא מגיב ואינו יוזם.

בתחום העירוני, חשוב מאוד שהרשויות יקבעו את הצרכים ואת גבולות הפעילות, למשל על ידי יצירת מסגרת מוסכמת של תכנית מתאר ערונית, תב”ע.

הרשויות המקומיות לעיתים בשיתוף עם הרשויות הלאומיות מקדמות תכניות שנועדו לעצב את המציאות בהתאם להשקפת עולמם, זה בסדר, אבל בהעדר מסגרות מקובלות, מאושרות וחוקיות, רשויות אלו פועלות לכאורה בסתר, הרחק מעיני הציבור וללא שיתופו.

כדי להבין את המשמעות החריפה של הדברים האחרונים שנאמרו, ניתן לבדוק כיצד תכניות יוצאות אל הפועל, למשל באשדוד בשנים 2012-2013 התכנסה ועדה במשרד התחבורה, וועדה בעיריית אשדוד, שבהן הוחלט  ואושר לבצע תכנית לשינוי פני העיר בתחום התחבורה, reway. העיר אשדוד נבחרה להיות מודל ראשון לשדרוג רשת תחבורה המונית ציבורית וצמצום התחבורה הפרטית. מרגע ההחלטה ישבו צוותים שרטטו, תכננו וקבעו תכנית אדירת היקף. ההחלטות התקבלו כחוק, התקיימו ישיבות נערכו בחירות של אנשי מקצוע, אולי גם ההנהגה הפוליטית. במשך כ 6 שנים ישבו הצוותים על המדוכה קבעו, תכננו, אישרו, תיקצבו ועשו כל מה שצריך. דבר אחד הם לא עשו, הם לא דיווחו כראוי לציבור, הם לא שיתפו את הציבור, זה שמהלך חייו עמדו להשתנות, בכל הקשור לנסיעה ותנועה בעיר. יום בהיר אחד עיריית אשדוד הודיעה בעיתונות המקומית שכבר אחרי החגים מתחילה תכנית לשדרוג התחבורה הציבורי. מאז תחילתו של הפרויקט reway. העיר הפכה לפקק אחד ארוך ומתמשך בשעות הבוקר ובשעות אחרי הצהריים. תגובות העירייה היו אגרסיביות, מתעלמות ומזלזלות.

זה היה התהליך, כמוהו מתרחשים עוד כמה תהליכים, היכן שהחוק אינו מחייב להודיע לציבור, לשתף את הציבור, ובאיזה מידה, ההנהגה הפוליטית והפקידות המקצועית אינה עושה זאת, אינה משתפת את הציבור.
זו לא מקריות זו מדיניות.

פרויקט נוסף, שתהליך ביצועו פעל כך, הוא פרויקט שינוי פני רחוב הדולפין ברובע ד’. ” הכל חוקי”, הודיעו בוועדת הבניה בעיריית אשדוד, “…לפי החוק איננו חייבים להודיע…” הכוונה שתכנית המתייחסת לעד 3 דונם לא מחייבת הודעה לציבור. התכנית ברחוב הדולפין מתייחסת לשטח של כ 2 דונם. זהו כאמור פילפול משפטי שנועד למנוע התנגדות מקרב הציבור הרואה את עצמו נפגע.
תהליך החשיבה והביצוע היה הרחק מעיני הציבור, והתוצאה הייתה, שערב אחד הוצב שלט המודיע על הקמת 6 כיתות גן בקצה הרחוב. ולמחרת הגיעו כלי עבודה כבדים והחלו בעבודה. בלי שהייתה לתושבים שום ידיעה על התכנית. מתברר בעירייה ישבה ועדה של אנשי מקצוע והכינה תכנית לביצוע ההחלטות. כמובן שלא נבדקה התמונה הכללית, כמו שאוכלוסיית הרחוב ובסביבה הקרובה היא מבוגרת, אוכלוסיית הילדים בגילאי הגן היא מחצית מהממוצע באשדוד, רק 6.6% בהשוואה לכ  10% בממוצע בעיר  וב 12.5% בקרב האוכלוסייה החרדית. בסביבה הקרובה , ברדיוס של 100 מ’ יהיו 13 גני ילדים, בית ספר יסודי ו2 בתי כנסת. אותה הנהגה והפקידות המקצועית לא חשבו להקים מבנה שיתאים לאוכלוסייה, אולי מרכז לאוכלוסייה הבוגרת.

פרויקטים נוספים מתוכננים ממש ברגע זה בחדרי חדרים והרחק מעיני הציבור, עד שהתכניות מבשילות מקבלות לכאורה את כל האישורים, ואז יום אחד בהיר או  מעונן התכנית יוצאת לפועל ומפתיעה את כל הסביבה, זה אינו מנהל תקין, זו מדיניות שנועדה מראש לפגוע בזכויות הבסיסיות  של תושבי העיר, זכותם של התושבים לדעת, כדי שיוכלו לבחור כיצד לפעול להסכים, להתנגד או לתבוע את העירייה ועושי דבריה.

כדי לשנות, כדי לתקן את העוולות וההתנהלות הפוגענית של העיריה והנהגת העיר כלפי התושבים יש לתכנן ולקבוע מה מותר ומה אסור.

זאת ניתן לעשות על ידי תוכנית בינוי עירונית ידועה ושקופה לציבור. שהציבור יידע בכל רגע מה עושים שליחי הציבור. עבור מי עובדים משרתי הציבור ? האם ישנם אינטרסים שונים, מנוגדים בתהליך קבלת ההחלטות ? הציבור צריך וההנהגה חייבת ליידע את הציבור על כל מהלכיה מראש.

תמ”א 38 | 0.7 שלטון מרכזי חלש הוא הרסני

העיר המודרנית הקדומה ביותר תוכננה על ידי היוונים, כבר במאה הרביעית לפנה”ס. מהנדס צעיר בשם היפודמוס ממילטוס, תכנן את הקמת העיר המודרנית ביותר עד זמנו, ולמעשה גם מתכנני ערים מודרנים מתבססים על התוכנית הזו, שנקראת למרבית הפלא, עיר היפודמית או בשם מוכר יותר תוכנית גריד (רשת).

מהי תוכנית העיר ההיפודמית ? 

זו עיר מתוכננת מראש, משתרעת על שטח רחב ומחולקת לרבעים רבעים, רחובות אורך ורחובות רוחב. רבעים המיועדים למגורים ורבעים המיועדים למסחר, רבעים המיועדים למבני השלטון ורבעים המיועדים לפנאי, רבעים המיועדים לבילוי, בידור ופנאי.
הרומאים שכללו עוד יותר את העיר היוונית – הלניסטית. הם היו אלו שהפיצו והרחיבו מאוד את השימוש בתכנון העירוני בכל איזורי הכיבוש באימפריה הרומית.  הרומאים, היו מאוד מעשיים בהשוואה ליוונים אותם ירשו. 

אם היוונים עסקו באומנות, בפילוסופיה, בהפצת הרעיון ההלניסטי הרוחני והמופשט, הרי שהרומים עסקו בעיקר בחומר, הם המציאו את הבטון והשתמשו בו ביד נדיבה להקמת מבנים גדולים ואדירים, הם שיבצו קשתות כמרכיב בסיסי בבניה, החל ממקדשים ותאטראות ועד אמפיתאטרונים ענקיים, כמו זה שנבנה ברומא – הקלוסיאום, שכלל 50 אלף מקומות ישיבה. הקלוסיאום לא היו המבנה הגדול ביותר בתכנון הרומי, היה מבנה נוסף ברומא, ששימש למרוצי כרכרות הרומיים, והוא נבנה להכיל 200 אלף מקומות ישיבה. 

הרומים דאגו לצרכי הציבור בכך שהקימו מערכות לאספקת מים לתושבים ולמתקני העיר, הם השקיעו באמות מים שהובילו מים ממרחקים, הם הקימו מאגרי מים ענקיים לשימוש שוטף ולתקופות שחונות. יותר מזה, הם סללו דרכים, חלקם שורדים עד היום, שחיברו את הערים ברשת מפוארת של כבישים.  הרומים הקימו יחידות להגנה על משתמשי הדרכים. הרומים העניקו מעטפת רחבה וכוללת לעיר, לתושבים ולסביבה הקרובה והרחוקה. שיא התקופה הרגועה והשלווה הזו נקראת “השלום הרומאי – Pax Romana”.

 אם העיר היוונים שימשה מרכז שאליו התכנסו אנשים רבים וראו את עצמם חלק מקהילה קוסמופוליטית משותפת, הרי העיר הרומית הוקמה למטרות ברורות, הפצת השליטה הרומית. בערים האלו התיישבו חיילים רומיים משוחררים, נשאו לעצמם נשים מקומיות והקימו משפחות.
בתכנון העיר הרומית הוכנסו מרכיבים אדריכליים אופיניים, כמו: מקדשים, מבני ציבור, רחובות רומיים, מערכות ניקוז, מרחבים ציבוריים, מתקני שעשועים וכל מה שניתן לראות בכל עיר רומית ברחבי האימפריה.

כאשר השלטון המרכזי הוא חזק, כך המרחב הציבורי
ותכנית העיר נשמרים

התכנון העירוני, כאמור ממשיך להתקיים עד היום. כל עוד השלטון המרכזי היה יציב וחזק התכנית הזו נשמרה, מי שפגע בה, על ידי בניה פירטית, על ידי הסגת גבול למרחב הציבורי נענש כמו שהרומים ידעו. הרומים נחשבים, כמי שפתחו את  החקיקה והמשפט הציבורי יותר מעמים אחרים.

בתקופות בהן השלטון המרכזי היה חלש, למשל במזרח התיכון הביזנטי, בעלי ההון, השררה והחוצפה בנו אל תוך המרחב הציבורי והרסו בכך את תוכנית העיר.
כמו בערים ביזאנטיות (מאות 4-7 לסה”נ), גם אצלנו בארץ, ניתן לראות כיצד הרחובות הרומיים הרחבים מצטמצמים על ל ידי בניה פרטית ופירטית.

איך הסיפור ההיסטורי קשור לעניינוי תמ”א 38 ?

היום, למרות שמקובל לחשוב שהמשטר בישראל יציב וחזק, יש עובדות בשטח המרמזות, דווקא על חולשתו של השלטון המרכזי. השלטון שתפקידו לשמור על הערכים ומשאבי הציבור, אינו עושה זאת. הדוגמה הבולטת במיוחד, היא התכנון וההוצאה לפועל של תוכניות התמ”א 38 למינהן.

היוזמה והביצוע של תוכניות אלו הופקרו לידי השוק הפרטי, והם דואגים בעיקר לשורת התוצאה, כמה ריווח נשאר להם. המדינה, השלטון המרכזי, מידי פעם נאלץ להתערב כאשר מתגלעות בעיות בין היזם לבין הדיירים, לבין השכנים, לבין הציבור. לרוב השלטון אינו מתערב, משאיר לשוק החופשי להתמודד ובדרך כלל להרוס את מירקם החיים שנרקם במשך שנים רבות.

ברשימות אחרות הצגנו באתר אשדודלייב בעיות ותחומים בהם השלטון המרכזי אינו מתערב, ומאפשר לכל מי שחפץ להיכנס לחלל הריק ולעשות בו כשלו. התוצאה היא, מעבר להרס מערכות היחסים בין תושבי העיר, גם הרס התכנון הקפדני והמקורי של העיר. בניינים העוברים את הטיפול של תמ”א 38, הורסים במידה רבה גם את תוכנית העיר, מצמצמים את רווחתו ואיכות חייו של הציבור, מצמצמים את מרחב התנועה, מעמיסים על תשתיות שאינן מיועדות לשינויים ובכך מקדמות את הפיכת חיי התושבים לסוג של גיהנום.

לפעמים, גם השלטון המרכזי פועל ללא שיתוף פעולה עם הציבור, כאשר מחליט להוציא לפועל סלילת כביש בעיצומה של מהפכת הבנייה, כמו פרוייקט Reway באשדוד. השלטון המרכזי, במקום להוביל את התוכניות לקראת שיפור ושדרוג העיר, כמו התחדשות העיר, הוא בעצם מובל על ידי יזמים המכוונים לטווח הקצר, ואינם רואים את טובת העיר לטווח הארוך.

כדאי לו, לשלטון המרכזי להתעורר ולהבין לאן מובילים את העיר בעלי ההון או טייקונים, המבקשים לגרוף רווחים מהירים על חשבון הרס התשתית העירונית, זו שנבנתה בעמל ובמשך שנים רבות. יתרה מכך, כפי שכתבנו בעבר, השלטון המרכזי והרשויות המקומיות צריכים להיות חלק מרכזי בתכנון, בהובלה ובהוצאה לפועל של התכניות השונות במסגרת התחדשות עירונית.

תמ”א 38 | 0.3 השרלטנים

תחום הנדל”ן קשור לכל אחד מאיתנו. תחום התמ”א בשנים האחרונות הפך להיות הפתרון האולטימטיבי של המדינה על רשויותיה להתמודדות עם יוקר המחייה בתחום הדיור. לצד הפעילות חיובית, לכאורה נכנסו שרלטנים רבים מידי המבקשים להמר ולנצל את המצב כדי להרוויח המון כסף על חשבון בעלי דירות, בדרך כלל אוכלוסיות מוחלשות.

בפרק הקודם סקרנו את תהליך ההתפתחות הבסיסי של תמ”א 38. בפרק הזה נעסוק בהתפתחות ענף נלווה לתמ”א הלא הוא השרלטנים. תחום התמ”א הפך להיות נושא עיקרי להתמודדות עם בעיות הדיור בישראל. הפוטנציאל הטמון ביצירת כמות גדולה מאוד של דירות ללא התמודדות עם ביורוקטיריות מלאות הפך את תוכניות התמ”א לאבן שואבת ליזמים, לקבלנים, לבעלי דירות, לאנשי עסקים כמו מתווכים עורכי דין וחשוב יותר ענף שלם של שרלטנים.

מי הוא השרלטן?

השרלטן הוא אדם המנסה להפיק רווחים מיידים בשיטת ” זבנג וגמרנו”, בלי ללוות את התהליך מתחילתו ועד סופו, בלי לענות על הצרכים האמיתיים של הצדדים השונים, בעיקר של בעלי הבתים, שנושא התמ”א קוסם להם.

השרלטנים מגיעים לבעלי הבתים או לוועדי הבתים של מבנים ישנים, בדרך כלל האוכלוסייה ותיקה, חלשה מהגרת או עולים חדשים ומפתים אותם בתוכנית לשדרוג ביתם על ידי תוספת והגדלת המבנה, שיפוץ חזית המבנה, בניית מעלית ועוד טופינים שונים, שלכאורה מאוד נכונים ולכן רבים מבעלי הדירות שאין ביכולתם להיכנס לתוכנית שיפוץ ושדרוג המבנה מתפתים לרעיון. היכן השרלטנות ? אם, השרלטן ממהר להחתים את אותה אוכלוסייה, שעדיין לא הבינה את המשמעויות השונות של החתימה, במיוחד, שלעיתים קרובות מידיי החתימה איננה על הסכם, אלה על פיסת נייר תמימה.

לפיסת הנייר הזו יש חשיבות ומשמעות מבחינה חוקית. מי שחתם עליה, לא תמיד מבין שהוא מחויב לתוכנית.

למרות שלא הוצגה בפני החותם שום תוכנית, שום הסכם, אבל הוא מחויב לתוכנית ערטילאית שאיננו מבין את משמעותה.

השרלטנים, מצליחים לשכנע את אותם דיירים מוחלשים להצטרף לתוכנית שלא ראו, אף אחד לא הסביר להם את המשמעויות, אף אחד לא הזהיר אותם שמי שהחתים אותם על נייר תמים או חוזה תמים אינו קשור להמשך הפרוייקט.

השרלטנים סוחרים בחתימות של אנשים, מתווכים בחתימות, מעבירים את החתימות בין יזמים שונים או קבלנים שונים, כאמור מבלי שהם מבינים את רוב המשמעויות.

בעלי הדירות, אלו שחתמו, בטוחים שאוטוטו הפרוייקט יוצא לדרך ומתאכזבים ששום דבר לא קורה. מי שאינו מצוי בתהליך בטוח שהפרוייקט מתחיל מייד.
אבל מי שמצוי בתהליכי קבלת ההחלטת של וועדות הבנייה העירוניות, בגיבוש ותכנון הפרויקט, במציאת יזם או חברה יזמית או קבלן ביצוע מודע לפרק הזמן הארוך, בין 3-8 שנים, עד לתחילת הפרוייקט.

אחת המשמעויות החשובות מחתימה על הסכם ראשוני זה, היא שהחתימה הזו מחייבת. התנתקות מהסכם קשה עד בלתי אפשרית.

השרלטנים נמצאים לאורך כל שלבי התמ”א 38, מעבר למתווכים ולמחתימים ישנו את היזם, לפעמים יזמים.

ליזם, תוכנית תמ”א היא תוכנית מאוד מפתה, גם אם אינו קשור לתחום הנדל”ן. הוצאה לפועל של תוכנית כזו היא פשוטה יחסית ואיננה מחייבת הוצאות מימוניות גבוהות מכיוון שאין צורך בהשקעה וברכישה של קרקע, בעלי הדירות “מעניקים” לו את הקרקע במתנה ואת זכויות הבנייה, אלו חלק מהתנאים.  הדיירים – בעלי הנכס בטוחים שהיזם ממש מציל אותם, שכן הוא משפץ, משדרג, מגדיל את שטח הנכס, משביח ומעלה את מחיר הנכס שלהם.

היזם, אם כן, אינו זקוק להשקעות גדולות, העובדה הזו, הכניסה לתחום יזמות התמ”א, רבים ללא ניסיון מתוך כוונה להשיא לעצמם רווחים נאים במהירות.

חלק מהיזמים, אינם מתכוונים באמת להיכנס לפרויקט, כל מטרתם, היא החתמת הדיירים – בעלי הנכסים, כדי להעביר את החתימות ליזמים או קבלני ביצוע אחרים.

באוסף השרלטנים, ניתן למצוא חלק מהדיירים המנסים או שקיבלו תנאים עדיפים על אחרים. ניתן למצוא גם עורכי דין שמונו על ידי היזמים ולכן הם מחויבים ליזם ולא לדיירים, למרות הבטחותיהם.

בהמשך נתייחס להסכמים השונים, לערבויות, לבטוחות לאינטרסים שונים ומשונים, על כך ברשימות הבאות.

תמ”א 38 | 0.2 סקירה

מאז המלחמה ההיא, שכונתה מבצע ” צוק איתן”, אשדוד עברה ועודנה עוברת תהליך מהיר מאוד של שינוי. 

תמ”א 38, זבוטינסקי אשדוד

סקירה כללית

תוכנית מתאר ארצית 38, זו המוכרת בשם תמ”א 38 למיניה, הפכה את העיר לאתר בנייה אחד גדול. המטרה של התוכנית, הייתה להגן על מבנים שנבנו לפני 1980 מפני ההשלכות ההרסניות של רעידת אדמה. התוכנית הזו כללה חיזוק המבנה, ירידה לתשתית הבסיסית של המבנה חיזוק בשכבות ביטון מזוין מלמטה והעלאת תומכות , עמודי ביטון לחיזוק המבנה. זו המטרה של התוכנית, אבל ברור שתוכנית כזו לא תצא לפועל, מישהו צריך לממן אותה. לאדם הפשוט, אין לא את המוטיבציה וגם לא את הכסף לשדרוג המבנה, לכן הוחלט להעניק סוכריה ליזמים שיקחו על עצמם את מימון התוכנית.

הסוכריה היא, שבעלי הבתים, הנכסים יעבירו ליזמים את זכויות הבניה על השטחים שלא נוצלו עד כה, ובנוסף כל דירה במבנה תזכה לתוספת חדר מוגן ( ממ”ד) ומרפסת. כך הדיירים יקבלו תוספת של עד כ 25 מ”ר . ההצעה הזו, הפכה את תמ”א 38 לתוכנית מיועדת להגן על הדירות מפני אירועים מלחמתיים, כמו המבצעים החוזרים של ישראל בעזה או בלבנון.

בהחלטה הזו, שודרגה הסוכריה ליזמים, הם יקבלו מעתה את השטח של המבנה בתוספת  25 מ”ר לכל דירה, כך שטח הבנין גדל לפחות בעוד 100מ”ר. היזמים, אלו שאמורים להוציא לפועל את התוכנית  יקבלו אפשרות לבנות עוד שתי קומות לבנין טיפוסי. לא לשכוח, שטח הקומה גדל בעוד כ 100 מ”ר.

מהי התמורה לדיירים?  

הדיירים מקבלים מבנה משודרג, אומנם בנוי טלאים טלאים, אבל משודרג ועמיד יותר לפגעים שונים הן של רעידת אדמה והן של אירועים מלחמתיים. היזם מממן את חיזוק תשתיות המבנה , עמודים תומכים לחיזוק המבנה, ציפוי קירות המבנה, שדרוג חדר המדרגות, הוספת מעלית,  בניית לובי, חידוש מערכות החשמל והאנסטלצייה באופן חלקי ובניית חדר ממ”ד ומרפסת לכל דירה.

עד כאן, תהליך ההתפתחות של תמ”א 38, יזמים רבים החלו לשנות את אופי העבודה לטובת השתתפות בתוכניות תמ”א. התוכנית  פשוטה, אינה מחייבת מימון גדול מידי, היזם משקיע כמה מיליונים בודדים וזוכה בכמה מיליונים רבים.

בפרק הבא נסקור את נושא השרלטנים בתחום תמ”א 38

תמ”א 38 באשדוד | 0.1

 תמ”א 38 | עוד הפרטה ?

לאחרונה גובר הלחץ של גורמים שונים בינהם המדינה עצמה, הרשויות המקומיות, יזמי נדל”ן ועוד רבים, על דיירים להצטרף לתוכנית תמ”א 38. למי שלא מכיר תמ”א 38 היא תוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ולבניית חדרי ממ”ד.

מרבית הפתרונות עוסקים בפיתוי תושבי בתי דירות על ידי שיפוץ והשבחת חדר המדרגות, שיפוץ והרחבת הלובי, חיזוק יסודות הבניין, הוספת מעלית, שיפוץ וחיפוי קירות המבנה ועוד תיקונים קוסמטיים.

יזמי נדל”ן, מבחינתם הם קיבלו אפשרות נהדרת להשקיע ולממן את התוכנית ומנגד לקבל את תוספת הבניה לעצמם למכירה בשוק החופשי.

לנוכח המציאות הזו ניתן לראות כיצד דיירים שחיו יחד כמה עשרות שנים מוצאים את עצמם בהתקוטטות רבתי בין מתנגדים לבין תומכים, לכל אחד יש סיבות ואינטרסים מיידים ועל כן הורסים את המרקם החברתי שטיפחו במשך כל חייהם, כל זאת בעבור חופן קטנטן של מעות.

התוכנית הזו בעיני, לפחות, נראית כעוד רעיון של משרד האוצר להטיל את עלויות ההגנה והביטחון של אוכלוסיית ישראל על האזרחים. מעתה המדינה מוותרת מרצון על ההשקעות הנדרשות להגנת תושביה, וכל תושב יממן בדרכים שונות את הגנתו.

התוכנית על פניה נראית חיובית ותורמת לכל הצדדים, אבל בלהט הדברים נעלמה התייחסות לפגיעה באיכות החיים מצד אחד, ולהפרטת הביטחון מצד שני.

חסרה לי התייחסות שתעלה ותציף את הבעייתיות של תוכנית תמ”א 38.

דיירים עומדים בפני ברירה או להצטרף לתוכנית תמ”א 38 ולאבד את זכויות הבנייה לטובת יזם נדל”ן, בדרך להרוס את הקשרים שנרקמו, לעיתים במשך חיים שלמים עם שכנים.

בבתי דירות רבים גרים אנשים שבחרו מיקום, אופי ואיכות חיים, עכשיו הם “נדרשים” להוסיף דירות, להוסיף שכנים, ולאבד את הפרטיות, את הנופים, את החניות ולצמצם את מרחב המחייה שלהם.

המדינה על ידי הרשות המקומית מאפשרת ומעודדת את התוכנית מבלי לענות על השאלות הבסיסיות:

כיצד היא מתכוונת להתמודד עם הצפיפות שתיווצר, על חוסר החניה, על הפגיעה באיכות החיים של תושביה, על המריבות והכעסים המתעוררים בעקבות התוכנית.

המדינה מאשרת בתהליך די מהיר את תוכניות הבניה.

האם תוכנית תמ”א 38 עברה תהליך כלשהוא של דיון ציבורי?

יש ליותר מידי אנשים מה להפסיד, ולמעט מידי אנשים להרוויח.

מי יגן על זכויותיו של האדם הפשוט ?

מי יפצה את האזרח על הירידה באיכות חייו ?

מי יכול לסייע במידע או בעצה להתגונן מפני תוכנית תמ”א 38 ?

רשימות נוספות בנושא תמ”א 38:

תמ”א 38 | 0.2 סקירה

תמ”א 38 | 0.3 השרלטנים

תמ”א 38 | 0.4 הריסה ובנייה