בית חולים באשדוד 2017

מה הסיפור של בית החולים באשדוד ? הרי הוא כבר קיים והתחיל לפעול. האם ניתן לברך על המוגמר ? ערכנו סרטון בדקה אחת, שווה צפייה.

לפני הברכות, סקירה קצרה בדרך שהעיר אשדוד עברה מרגע הרעיון עד להגשמתו. 
ב 1993 התחיל תהליך הקמת בית החולים באשדוד. בשנה זו, פורסמה תכנית מתאר ארצית ( תמ”א 31 ), שכללה הקמה של בית חולים באשדוד. ב 2002 בעקבות לחץ של תושבי אשדוד נחקק חוק בכנסת שקבע, תוך 6 שנים יוקם בית חולים באשדוד. כמובן, דבר לא קרה, המדינה דרך פקידי האוצר התחמקה ודחתה את הקמת בית החולים ל 2020. 

עיריית אשדוד והתושבים עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק (בג”צ), כדי, שזה יחייב את המדינה לקיים את החוק, הקמת בית חולים באשדוד. המדינה, בהמשך למדיניותה “גררה רגלים”, עיכבה ככל הניתן את הקמת בית החולים באשדוד.
מ 2009, ניתן לראות תהליך די מסודר של התקדמות, נקבע שטח בית החולים, התקיימו מכרזים על הפעלת בית החולים והחלה הבניה בפועל של בית החולים.

ב 2010 פרסם מכון המחקר של הכנסת נתונים על מצב הבריאות בישראל. מן המחקר עלה אז, שבחלק הדרומי של ישראל 65% משטח  המדינה מתיישבים  16% מאוכלוסיית המדינה. 

עוד עלה מהמחקר, ש 6.8 מתוך 1000 תינוקות נפטרים מהשוואה ל 4.3 מתוך 1000 בשאר המדינה.
בדרום יש 1.5 מיטות אשפוז בהשוואה ל 2 מיטות אשפוז בישראל ושני בתי חולים בלבד באילת ובבאר שבע. מחקר הכנסת  הוכיח את  הידוע, יש צורף מיידי בהקמת בית חולים נוסף בדרום.

היום אמצע 2017, ניתן לראות את בית החולים עומד על תילו, מעוצב כמבנה מודרני, יש האומרים שבית החולים על כל מערכותיו הוא הכן המודרני ביותר בישראל.

עם זאת ואחרי הדברים האלו, בתי החולים בסביבה חוששים מפני הפעלתו המלאה של בית החולים באשדוד. לאורך כל הדרך, במיוחד בחמש השנים האחרונות, הביעו את החשש מבריחת מוחות, מאין צורך, מצמצום ההכנסות ועוד נושאים נוספים. ההתנגדויות ביטאו את החשש שלהם מפני השינוי, החשש שלהם מפני התייעלות, החשש שלהם מההצלחה של בית החולים החדש והצעיר באשדוד.
זה המקום להרגיע. פתיחתו של בית החולים באשדוד פותחת גם המון אפשרויות והזדמנויות. התקנים, משרות של עובדי בתי החולים, לא רק שלא הצטמצמו אלה גדלו. עוד 500 רופאים, עוד 1200 אחיות ועוד מאות, או נכון יותר,  אלפי משרות ותקנים לשדרוג רמת הבריאות באשדוד ובדרום ישראל.

מכאן אנחנו מאחלים הצלחה ובריאות טובה לכולם.

קודם כל בית חולים

רוצים בית חולים באשדוד קודם לכל

לקראת החג פרסם משרד הבריאות, ש 13 מכשירי אבחון חדשים יתוספו לבתי החולים בישראל. ראשית הגיע הזמן וכל הכבוד. אחת הבעיות המרכזית ברפואה בישראל היא האבחון, כל אחד מאיתנו היה עדלאבחנה מוטעית, שסיבכה אותנו כחולים, וגררה טיפולים מיותרים ולפעמים מסוכנים.

הכנסת מכשירי האבחון הם חשובים מאוד, ומתקשרים גם לנושא בית החולים באשדוד, שיקום אולי במהרה בימינו,  הוא צעד מתבקש והיה צריך להיות לפני זמן רב. ההחלטה הזו היא עוד ניסיון של האוצר להעדיף הוצאות שיגדילו את המרכזים הרפואיים הקיימים וידחו את הקמתו של בית חולים, ולעזאזל החולים, הם פחות חשובים, הם יגררו  ויטלטלו בדרכים וחלקם גם לא יגיעו לבית חולים או שמצבם הרפואי יסתבך מאוד.

גם בנושא בית החולים משרד האוצר מנסה לאחרונה לצמצם את מספר המיטות המתוכנן מ 300 ל180 מיטות ולהימנע מהכנסת מכשיר ,MRI וכךלגרום להקמת בית חולים קטן, שהוא יותר חדר מיון מאשר בית חולים.

אנשי האוצר מגלים יצירתיות רבה בכל הנוגע לדחייה או לביטול פרויקטים שאינם מסכימים להם, בעינהם כל הדרכים מוצדקות, את המחיר הם אף פעם לא משלמים. מי שמשלם את המחיר הוא הציבור, ובמקרה הזה הציבור שגר מחוץ למרכז המדינה, בפרפריהבאשדוד ובסביבה.

בראש מערכת הבריאות עומדים שני אנשים, הרב ליצמן העוקב ודוחף להקמתו של בית חולים משמעותי, אותו מנסה האוצר מאחורי הקלעים להאשים אותו בניגוד אינטרסים כדי להוציא אותו מהמשחק. כל עוד ליצמן מקבל טופינים כדוגמת עוד תרופות לסל או מידי פעם שדרוג או תוספת של מערכות שונות זה בסדר. אבל כאשר הוא חושף שיניים, לא בוחלים אנשי האוצר להכפיש ולהשמיץ. זו שיטה ידועה במחוזותינו.

האישיות השניה, גם היא מהמגזר החרדי, יושרתו מוכרת וברורה לכל, הרב פירר. הרב פירר מתייחס לבזבוזים ולכפילויות של מחלקות שלימות המתפקדות בכל מיני תפקידים ופחות כמחלקות לטיפול בחולים. את הרב פירר לא כל כך שומעים בנושא הקמת בית חולים באשדוד.

נושא בית החולים באשדוד אסור לו שירד מסדר היום, חובה לזרז את הקמת בית החולים, למרות התרגילים וההתנגדויות של אנשי משרד האוצר, מדובר בחיי אדם.

עם כל הכבוד למכשירי MRI שיכנסו באפן קבוע לבתי חולים או מכשירים ניידים, הם רק התחלת הטיפול בחולים. בית חולים חייב לקום באשדוד.

הדרך לבית החולים באשדוד

ערב אחד לפני יום הכיפורים מצאתי את עצמי במסע לבית חולים. בני סבל מכאבי בטן עזים. ההוראה הייתה להגיע לחדר מיון בבית חולים. עשינו אשתי ואני חושבים לאן מגיעים, בית חולים קפלן ידוע בבעיות וסיבוכים, בית חולים באשקלון נמצא ממש על הגבול,החלטנו על סמך ניסיון טוב בעבר להגיע לבית החולים אסף הרופא.

הדרך נדמתה ארוכה בעיני, במיוחד כאשר בני מתפתל מכאבי בטן עזים, נסיעה נגד התנועה רוב המכוניות חוזרות מהמרכז לערי השינה בפריפריה, ואני בדרכי מאשדוד לתל אביב ומשם לרמלה לעבר אסף הרופא.

הגענו קיבלו אותנו יפה, אחרי כ 7 שעות יצאנו רגועים יותר.

בדרך חזרה כעסתי מאוד על מקידי האוצר המסתירים נתונים במצח נחושה הן מהציבור וכנראה גם מראש הממשלה. הם פקידי האוצר אבות הכלכלה הניאו ליברלית, הם עומדים בפני הקמתו של בית חולים באשדוד. לא יאומן עיר המשרתת המוני בני אדם, כל תושביה נאלצים לבזבז בין 30 ל 50 דקות בעת צרה כדי להגיע לבית חולים, כדי לקבל טיפול רפואי. איפה השוויון ואיפה הזכויות השונות. פקידי האוצר בלי שום בושה, בלי שום תחושת אחריות ממשיכים בדרכים ציניות ללא הפסקה לדחות, למשוך,  לבזבז רק כדי שלא יוקם בית חולים באשדוד. הציטוט של פקידי האוצר, שמנקר בראשי, אם יהיו יותר בתי חולים, אז אנשים יבואו להתאשפז יותר, מעורר בי כעס….

באשדוד יש פחות בריאות

אשדוד | בריאות

מכון המחקר של הכנסת פרסם מחקר ובו הוא משווה את רמת שירותי הבריאות של תושבי אשדוד והדרום לתושבי שאר מדינת ישראל. מן המחקר עולה שתושבי הדרום מקבלים הכי פחות בריאות בהשוואה לאחרים.

ברשימה הזו אני סוקר ומעלה את עקרי הדברים.

מתברר לכל מי שהיה צריך את המחקר שאיכות וזמינות שירותי הבריאות לתושבי אשדוד והדרום הן נמוכות מאוד בהשוואה כלל ארצית.

מחוז דרום משתרע על פני 65% משטח מדינת ישראל, 14% מאוכלוסיית ישראל חיה במחוז דרום. אוכלוסיית הדרום מאופיינת ברמה חברתית – כלכלית נמוכה בהשוואה לשאר תושבי ישראל, תוחלת החיים נמוכה בכשנה וחצי בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

בעקבות מצב שרותי הבריאות בדרום, רבים מהתושבים הזקוקים לשירותי בריאות, נפגעים ואף מתים יותר מאשר בשאר המדינה.

דוגמאות לכך ניתן לראות במספרים הבאים: בדרום נפטרים 50% יותר תינוקות, 6.8 תינוקות ל 1000 לעומת 4.3 לכל  1000, מאשר בשאר המדינה.

רק 9% ממיטות האשפוז נמצאות במחוז דרום, והן מרוכזות בשני בתי חולים סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון, בהם התפוסה היא מעל 95%.

בסך הכל יש 1.5 מיטות לכל 1000 תושבים בהשוואה ל 2 מיטות בשאר המדינה.

מספר הרופאים בדרום נמוך, והם פחות מומחים בהשוואה ארצית, רק כ 7 רופאים ל 1000 תושבים, מהם 58% הם מומחים בהשוואה  ל 72-82% במחוזות מרכז ותל אביב.

המסקנות העיקריות:

כתוצאה ממצב חוסר השוויון בהיקף שירותי הבריאות, ישנם חולים רבים המסתבכים ואפילו מתים מהעדר שירותי בריאות זמינים ואיכותיים.

שני בתי החולים בדרום קורסים וסובלים מחוסר רופאים בכל הרמות, מחוסר במיטות אישפוז וכתוצאה מכך פחות ימי אישפוז.

תושבי הדרום נאלצים לשלם בחייהם עבור רמת והיקף שירותי הבריאות, שהם מקבלים.

מה אומר משרד האוצר לדורותיו: ” אם יבנו עוד בתי חולים אנשים ירצו יותר להתאשפז “.

רשימות נוספות בנושא בריאות:

בית חולים באשדוד

בית חולים באשדוד

סיפור בית החולים באשדוד הוא סיפור די עצוב, כבר למעלה משני עשורים פועלים כוחות עירוניים מכל קצוות הקשת בעיר למען הקמתו של בית חולים מקומי בעיר.

כמה פעמים הקמת בית החולים נראתה כגמורה ולפני ביצוע, ובכל פעם מחדש גורם עלום מכשיל את ביצוע החלטה.

פוליטיקת ההתנגדות לבית החולים באשדוד מורכבת מאוד.  הגורמים המתנגדים הם בתי החולים באשקלון וברחובות, “הנהנים” מפנייתם של תושבי אשדוד ללא ברירות רבות.

בית החולים באשקלון פועל מתחילת שנות ה – 60 ונועד לשרת את אוכלוסיית דרום הארץ.

בית החולים ברחובות הוא ישן אפילו יותר, מראשית שנות ה – 50.

במשך הזמן בתי החולים האלו גדלו והתפתחו וכיום הם משרתים אוכלוסייה גדולה, של כמיליון איש. לשני בתי החולים האלו, יש יותר מסיבה אחת להתנגד להקמת בית חולים באשדוד למשל, חלוקת קהל היעד עם גורם נוסף, הפסד הכלכלי, בריחת מוחות של עובדים, צמצום והתכווצות ועוד.

התנגדות עיקשת להקמת בית חולים באשדוד היא של משרד האוצר, הוא פועל בשיטתיות למעלה מעשר שנים. משרד האוצר מנסה לחייב את הכפופים לתקציב המדינה להתייעל, גם אם זה על חשבון איכות החיים של תושבי אשדוד.

כבר ב 1993 פורסמה תוכנית תמ”א 31, והיא כוללת הקמת בית חולים באשדוד. תוכנית זו עברה וקיבלה את אישור הממשלה. בין 1993 לבין 2002 בוצעו פעולות שונות לקידום התוכנית, כמו קביעת קריטריונים  על ידי משרד הבריאות, סגירת תנאי המכרז הראשון, סגירת תנאי מכרז שני, אבל שום דבר ממשי לא התקיים. ב 2002 התקבל חוק פרטי של סופה לנדבר בכנסת, ומאז משרד האוצר בתירוצים אינסופיים מטרפד כל מה שניתן, כדי למנוע את הקמתו של בית החולים באשדוד.

בשנת 2002 הגיע לשיא המאבק להקמת בית חולים באשדוד, ובה התקבל חוק בכנסת הקובע שתוך 6 שנים יוקם בית חולים ויהיו בו למעלה מ 300 מיטות. בחוק הוחלט גם, שאם תוך חצי שנה לא ימצא משקיע, אז המדינה תממן את הקמתו של בית החולים.

גם אחרי קבלתו של החוק, בניגוד למינהל תקין, המדינה מערימה קשיים ומנסה לבטל את ההחלטה בדרכים שונות. כל שנה עם אישור תקציב המדינה מצליחים אנשי האוצר להוסיף ולהסיר סעיפים בחוק ההסדרים הדוחים את העלאת בית החולים לדיון תקציבי.

בחוק התקציב ב 2009, התגלתה הפתעה נוספת ולא מפתיעה, פקידי האוצר דחו שוב פעם את ההחלטה להקמת בית החולים ודרשו להסיר מהחוק סעיף המחייב את המדינה לממן את בית החולים אם לא ימצא משקיע פרטי. לפי דברי פקידי האוצר, עד 2020 לא יוקם בית חולים בעיר.

תושבי העיר והנהגתה פעלו, אולי לא מספיק, כדי לחייב את המדינה למלא את התחייבויותיה, בין היתר על ידי הפעלת לובי ולחצים על חברי כנסת, שרים וראש הממשלה, השתתפות בועדות הכנסת, פגישות עם מנהל מקרקעי ישראל. כאשר כל הלחצים האלו לא השיגו את מטרתם, עתרה עיריית אשדוד לבג”צ, כדי שיורה למדינה לקיים את החוק בעצמה.

האישים העיקריים המזוהים שפעלו להקמת בית החולים באשדוד הם: ח”כ סופה לנדבר, שהצליחה להעביר את חוק בית החולים באשדוד ב 2002. ראש העיר, אינג’ צבי צילקר, במרבית שנותיה של העיר וראש העיר הנוכחי דר’ יחיאל לסרי.

בשלהי 2009 הודיע שר האוצר  על זירוז הפעולות להקמת בית החולים, והחליט להקצות 130 מיליון ₪  לזוכה במכרז, שיתחיל לעבוד תוך שלושה חודשים. בנתיים עברה למעלה משנה ודבר לא קרה. שלושה גופים עיקרים מתמודדים על הקמת בית החולים והם: אסותא, מכון מור וקריה רפואית אשדוד.

ההחלטה והביצוע של בית החולים באשדוד היא דוגמה נוספת למדיניות הפוכה, מזו המוצהרת. מדיניות של פיזור האוכלוסיה. אם בראשית המדינה ניתן לראות החלטות פוליטיות של מדינאים על הקמתם של גופים ומוסדות מחוץ לרצועה הצרה של מרכז המדינה, הרי המדיניות כפי שהיא באה לידי ביטוי בהפניית משאבים מעבר למרכז המדינה היא הפוכה לחלוטין. השקעות המדינה בצפון ובדרום היא מינמלית עד אפסית.

הבעיה החמורה, אף יותר מנושא בית החולים באשדוד היא המדיניות העצמאית והמנוגדת של משרד האוצר, הפועלת בניגוד להחלטות שהתקבלו  בכנסת.

הצורך החיוני על הקמתו של בית חולים באשדוד הוא ברור וודאי, מחקרים רבים גם אלו של מרכז המחקר בכנסת הצביעו על ההכרח בהקמתו של בית חולים מודרני ומספיק גדול שישרת את האוכלוסייה. בינתיים למרות הצרכים הדחופים, למרות ההתדרדרות הביטחונית בגבול הדרומי, למרות חוסר השוויון של תושבי דרום ישראל ביחס לשאר תושבי המדינה. המדינה מתעקשת לפגוע באיכות החיים ובחיים עצמם של תושביה בדרום. כל זאת מתוך שיקולים כלכליים צרים ומדיניות ניאו קפיטליסטית הזויה של משרד האוצר בעשורים האחרונים

כדי לשמוע את התירוצים ההזויים של האוצר: “אם יבנו עוד בתי חולים אנשים ירצו יותר להתאשפז…”…