אשדוד חייבת להיות מטרופולין

אשדוד כמטרופולין היא האינטרס של תושבי הסביבה להתפתחות

באיזור גוש דן מתקיים ויכוח על צדק חלוקתי. תל אביב מרכזת סביבה פעילות כלכלית חברתית ותרבותית עניפה מאוד. ערי הסביבה הם חלק מרכזי מציבור המשתמשים בשירותיה של העיר. נשאלת השאלה, האם ערים אלו זכאיות לחלוקת התועלות של העיר תל אביב?
חלק לגמרי לא מבוטל ממשתמשי שירותי העיר, הן ערי הסביבה. ערים אלו  יוצרות ערך מוסף לפעילות העניפה של העיר. במקרה של תל אביב ניתן להגדיר את ציבור המשתמשים לא רק במסגרת הערים אלה להגדיר את האיזור כולו כמטרופולין אחד, גוש דן. התועלת הן של העיר תל אביב והן של הערים סביב היא מרובה, חלוקת המשאבים, הרווחים והתוצאות תהיה יותר הוגנת ויותר צודקת.

מטרופולין אשדוד

העיר אשדוד, בשני העשורים האחרונים צמחה מאוד והגיעה להיות העיר החמישית בגודלה בישראל. בתור שכזו, אשדוד מספקת שירותים רבים הן לתושבי העיר והן לישובים מסביב. האם אין זה הוגן שתושבי הסביבה יחלקו את העלויות ואת ההוצאות יחד עם תושבי העיר ?

באשדוד יש מוסדות רבים:  חינוך, תרבות, השכלה, בילוי, מסחר, פנאי, חוף ים, תיירות, נמל, בית חולים, מרכז עסקים, תחנת רכבת ועוד. מתקנים אלו משרתים את הסביבה כולה, גם את תושבי העיר וגם את תושבי הסביבה.
האם אין זה הוגן,  שתושבי הסביבה יחלקו את תחזוקת השירותים והעלויות האלו עם תושבי אשדוד?

הגיע הזמן להפוך את אשדוד למטרופולין ?

במציאות הנוכחית, תושבי הסביבה מקבלים שירות במגוון תחומים, אך אינם משתתפים בעלויות ובתחזוקת העיר.

העיר אשדוד משתייכת לאשכול 5 מבחינה כלכלית וחברתית, והעיר מספקת שירות ללא עלות לישובי הסביבה המשתייכים לאשכול 6-8 מבחינה חברתית. באשדוד יש אוכלוסיה גדולה שאינה משלמת את המיסים העירוניים מתוקף מצבה הכלכלי. במציאות הזו, ישנו ציבור קטן באשדוד המממן את השירותים העירוניים הן לתושבי אשדוד והן לתושבי הסביבה.

האם לא הגיע הזמן לספח את האיזור כולו, או במילים מכובסות יותר ליצור יחידה עירונית גדולה המיועדת לכלל תושבי האיזור.

נראה לי שאחת המטרות של פרנסי העיר לשיפור ופיתוחה של העיר אשדוד היא הפיכתה של אשדוד ליחידה עירונית גדולה הכוללת את הסביבה.

 

IMG_1304מסביב לאשדוד יש אוסף גדול של ישובים עירוניים, קהילתיים וחקלאיים המשתמש דרך קבע בשירותי העיר, ללא השתתפות במימון שירותים אלו.

אם העיר אשדוד לא רוצה לבדל את עצמה ולהעניק הנחות משמעותיות לתושבי העיר, נראה שהפיכת העיר ליחידה אורבנית חדשה היא פתרון מניח את הדעת, בעיקר בשל היתרונות הרבים הטמונים בו.

אפשר לחשוב הלאה, ולצמצם את המועצות המקומיות השונות, או לשלב אותן כארגון גג תחת העירייה באשדוד.

אמנם, מנהיגים מקומיים יתנגדו, מכיוון שיאבדו את עצמאותם, אולי גם יפסידו חלק מיוקרתם, אבל התועלת רבה מההפסד. הישובים יהנו מניהול אחד, ממערכת אחת הלוקחת בחשבון את צרכיהם של תושבי האיזור כולו.

נראה שהיישובים מסביב לאשדוד יהנו משיפור ושדרוג השרותים שהם מקבלים כיום. הישובים הקטנים הגיעו לניצול מירב היתרונות שלהם, כדי להתפתח הם , הישובים, צריכים לחשוב ביצירתיות לצאת מהקיים לבנות מציאות חדש. ההסתפחות של הישובים הוא אינטרס מובהק שלהם עצמם. אשדוד כעיר גדולה בעלת מערכות ניהול יעילות, עשוייה להיות בית חדש וטוב יותר לתושבי הסביבה.

אשדוד משתרעת על שטח של כ 47 אלף מ”ר ואוכלוסייתה מונה כ 230 אלף איש, הצפיפות בעיר היא 4750 איש לקמ”ר.

מה קורה בסביבה  הקרובה ? 

מועצה איזורית באר טוביה משתרעת על פני כ 127 אלף מ”ר, האוכלוסיה מונה כ 22 אלף איש והצפיפות  היא 172 איש לקמ”ר.
גן יבנה, משתרעת על פני כ 11 אלף מ”ר, האוכלוסיה מונה כ 25 אלף איש והצפיפות ביישוב היא כ 2000 איש לקמ”ר.
מועצה אזורית גדרות משתרעת על פני שטח של כ 137000 מ”ר, האוכלוסיה היא כ 5000 איש והצפיפות היא כ 360 איש לקמ”ר.

 

לאחרונה מתנהלים מגעים עם משרד הפנים להגדיל את השטח של העיר אשדוד, עם זאת, עדיין לא רואים תוצאות משמעותיות.

איפה התעשייה באשדוד

מגדל השעון

איפה התעשיה באשדוד ?

אשדוד התחילה את דרכה כעיר תעשייה, התכנון העירוני המוקדם מיקם את אזורי התעשייה של אשדוד בחלק הצפוני מזרחי של העיר. הכוונה הייתה שמיקום זה יתייחס למשטר הרוחות האופייני לסביבה וכך זיהום וריחות רעים לא יכנסו לתחום העיר עצמה. התכנון תאם את המציאות וככל שמתקרבים לחוף הים כך ניתן להרגיש את האיכות הגבוהה יחסית של האוויר.

בשנים הראשונות נבנו פרויקטים גדולים מאוד שנועדו לספק לא רק את צרכיה של העיר אלה גם את צרכיה של המדינה המתפתחת.

היום בתחילת המאה ה -21 הצרכים של אשדוד שונים מאלו של הקמת העיר. גם העיר, גם התושבים וגם המציאות השתנתה מאוד. פעם התעשיה התבססה על מפעלים גדולים, פרויקטים לאומיים כמו המפעלים הבאים: 

נמל אשדוד, בתחילת שנות ה – 60 החל תהליך בנייתו של הנמל. תהליך זה הסתיים למעשה בסוף שנות ה – 80 לאחר ניצול מקסימלי של עתודות הבנייה בתוך המתחם  שיועד לו. בתחילת שנות ה -90 החלה בנייתו של נמל היובל, שהוא תוכנית הרחבה ופיתוח של הנמל. נמל אשדוד, בגלל קרבתו למרכז המדינה הפך די מהר למקום מרכזי ביבוא וייצוא הסחורות לישראל. ומהר מאוד התחרה בנמלי תל אביב וחיפה. כיום נמל אשדוד מוביל בכמות המטענים העוברים דרכו.

תחנת הכוח אשכול, עוד לפני הקמתה של העיר אשדוד הוחלט ב 1953 להקים מפעל ליצור חשמל שיספק את האנרגיה הדרושה למרכז ולדרום המדינה. התקופה הייתה תקופת צנע. המדינה נאבקה על קיומה הכלכלי, לא פחות מקיומה הפיזי, ועם זאת מנהיגי המדינה ראו את העתיד במשקפיים וורודים. בעיצומו של מחסור כלכלי הושקעו משאבים ניכרים בפיתוח תשתיות שיבטיחו את שגשוגה של המדינה (איפה הימים ההם ?). תחנת הכוח באשדוד היא למעשה 4 יחידות המספקות את רוב כמות החשמל הנדרשת בישראל. השלמת יחידות הכוח הושלמו באמצע שנות ה – 70. משבר האנרגיה העולמי בשנות ה – 70 הוביל את מדינת ישראל לקבל החלטות אסטרטגיות ולעבור משימוש בדלק לשימוש בפחם ובגז ובהמשך לטכנולוגיות חדשניות השומרות על איכות הסביבה. כמות האנרגיה שמספקת חברת החשמל בישראל היא כ 12 אלף מגוואט, וכמות צריכת החשמל שוברת שיאים מידי שנה, כמו שקורה בימים האלו ממש (06/2010).

אלת”א, מפעל אלקטרוניקה מתקדם הוקם באשדוד ב 1969 ( גם פה ניכרת פעולותיו של לוי אשכול). המפעל הוא חלק מהתעשייה האווירית של ישראל. המפעל התפתח בהתאם לדרישות למוצרי ם מתקדמים ולשדה הקרב המתפתח והמתבסס על טכנולוגיות מתקדמות.

מפעל אלת”א פועל בכמה מישורים: תחזוקה שוטפת, שיפור והכנסת טכנולוגיות חדשות, פיתוח אמצעים מתוחכמים. אלת”א השתתפה בפיתוח אמצעים כמו מכמי”ם, מטוסים, טילים ולווינים. פיתוחים שהיו מעין תוכניות לאומיות לפיתוח אמצעים מתוחכמים תוצרת ישראל. מפעל אלת”א הוא מפעל הפועל בשיתוף עם העיר אשדוד מידי שנה מבקרים תלמידי כיתות מדעיות באשדוד לימי עיון ולימוד במפעל, שבו הם נחשפים למשמעות המעשית לתכני הלימוד שלהם.

מפעלים נוספים הפועלים באשדוד ותרמו לחיזוק כלכלת העיר בתחום התעשייה הם: מפעל פטרוכימיים, מפעל הזיקוק המייצר מוצרים מתוחכמים של נפט.

התעשייה באשדוד שינתה את פניה מאז שנות ה – 60,  כאשר לצד התעשיות הכבדות הוקמו תעשיות מסורתיות בתחום הטקסטיל, כמו מפעלי צמר אוסטרליים, מפעל רוגוזין. מפעלים אלו נסגרו ובמקומם הוקמו תעשיות יותר מודרניות.

היום, כאמור הדברים השתנו מאוד, לא עוד מפעלים עתירי עובדים וידיים עובדות ויותר פרוייקטים מתוחכמים המתבססים על ידע והשכלה מתקדמת.

כדי להשיג את החדשנות והיצירתיות אשדוד צריכה לעלות כיתה להפוך לעיר מרכזית, כזו שתרכז את מיטב הצרכים, מיטב ההשכלה, מיטב העובדים מיטב המוסדות כדי להיות עיר אמיתית, מטרופולין מכובד. כדי אשדוד תהפוך למטרופולין צריך להשקיע במתחמי עבודה מודרניים, כמו חממות לפיתוח, מרכזי חדשנות, מרכזי ייצור.

 

נדל”ן

"הלויתן" היכל התרבות באשדודאשדוד עברה תנופת בנייה אדירה בשנים האחרונות. למטייל בעיר נראית עיר בתנופת בנייה בלתי פוסקת, בשנות ה -70 התרחבה העיר וקלטה עולים רבים, כתוצאה מכך העיר צמחה והתרחבה, בין שנות ה -70 לשנות ה -90 הגיעו ישראלים רבים שהיגרו ממהמרכז ומהפריפריה להתגורר באשדוד. העיר נהנית מאיכות חיים המתבטאת באוכלוסיה צעירה לחמימה, חוף ים נהדר והיא בקירבה רבה למטרופולין המרכזי במרכז הארץ. בשנות ה -90 , בעקבות גלי עלייה גדולים במיוחד העיר הכפילה את מספר תושביה  והפכה לאחת הערים הגדולות ביותר בישראל. בתקופה הזו נבנו בתי מגורים רבים באיזורים חדשים לגמרי. כ 60 אלף איש הגיעו לעיר בעשור האחרון. לאוכלוסיה הזו נבנו בתים רבים, והעיר עומדת ממש בפני פיצוץ אוכלוסין. אשדוד, היא כבר לא העיר הקטנה של פעם.

הרוב המוחלט של הנדל”ן באשדוד הוא למגורים, מעט  מאוד נדל”ן מסחרי,בדרך כלל ביוזמה פרטית. פרנסי העיר דאגו לבניה למגורים , מעט מאוד למסחר, אבל בניה ציבורית באשדוד ממש אין.

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות, אבל הפיקוח מצד אחד וחוסר היכולת של העיר לנהל בניה ציבורית השאירו את העיר אשדוד ללא בניה ציבורית כמעט בכלל. אפילו בתי ספר לא נבנו בהתאם לגידול הטבעי. אולם תיאטרון אחד ראוי לשמו באשדוד הוקם אחרי שנים רבות, טיילת ראויה  לעיר חוף עם פוטנציאל תיירותי ומסחרי אדיר נבנית בעצלתיים כבר למעלה מ7 שנים.

ראשי העיר החדשים מנסים להטביע חותמם והכן נראית תנופת בניה בעיקר בכבישים. צמתי דרכים מרומזרים משנים את פניהם לכיכרות מעוצבות נטולות רמזורים. הטיילת לאורך החוף לובשת צורה ומתחילה לחבר את קצוות העיר.מרכז אומנויות מונארט

בכלל העיר אשדוד, עיר יפה המתעוררת מתרדמה ארוכה, וזו רק ההתחלה.