תירות לאורך חוף הים

תיירות

אשדוד היא עיר לחוף ים, זקני המקום עדיין קוראים לה אשדוד-ים. לגמרי לא בטוח שתיירות מתקשרת לעיר אשדוד, אולי לטובה. הנופים המדהימים חוף הים הארוך והנקי, הטיילת הנבנית. כל אלו ועוד מתפתחים לאיטם, כאילו שמורים הם לתושבי העיר בלבד. הנופים הפתוחים מהווים אטרקציה בפני עצמה, אולי עדיף להשאיר זאת כך. לתיירות מעבר לניחוח האנין יש חסרונות. מי רוצה להתחלק עם משאבי הטבע והנופים של אשדוד עם אחרים ?

אשדוד התפתחה בקצב מדהים, העיר הכפילה את אוכלוסייתה במשך כ15 שנים, ועדיין אין פתרונות לרבים מצרכיו של כרך מודרני.

אשדוד נכנסת כעת לפגרה מבורכת, די לפיתוח ולבניה המסיבית, מעכשיו מחזקים את הקיים ובונים תוספת ערך.

בכל זאת לעיר אשדוד יש אלמנטים תיירותית העונים על הצרכים המקומיים.

למבקר המזדמן כדאי לסייר בעיר מצפון לדרום.

  • גבעת יונה, היא נקודת תצפית חשובה שכדאי למבקר לעלות ולצפות ממנה על מרבית חלקיה של העיר. בגבעת יונה עומד מגדלור המקבל את פניהם של הבאים בשעריה דרך הים. מהמקום ניתן להציץ אל תוך הנמל הגדול ביותר בישראל , לאחרונה הוא משמש ככלי בטחוני למימוש המצור על עזה. שובר גלים ענקי עוטף את הנמל ומגן על האוניות בוashdodlive
    .
  • ארמון לה ממוניה,  ממש על קו החוף נבנה העתק מדוייק של אחד מארמונותיו של מלך מרוקו. הבניין נבנה מחומרים דומים למקור, גבס, טיח מֶכוּיָר ומעוצב בשלל דוגמאות גאומטריות וצמחיות. למבנה כיפה ירוקה על רקע גווני חום מדברי בהתאם למסורת העיצוב המוסלמית. הארמון נקרא ” בלו קאסל” ובתוכו שוכנת תעשיית שמחות מקומית, החל מאולמות ארועים וכלה במסעדות ועסקי שרותי תמיכה: פדיקור, תספורות, בגדי חתן כלה בקיצור כל מה שצריך כדי לממש את האירוע שחלמת עליו.
  • חופי רחצה, לאורך חוף הים הוכשרו כמה חופי רחצה, כל חוף קיבל שם משלו. החופים הצפוניים  הם הראשונים נקראו בשמות בינלאומים: מי עמי ולידו, בהמשך חוף חדש יותר ומושקע נקרא חוף הקשתות, ובחלק הדרומי חופים יותר מקומיים, צמודים לרבעים הדרומיים של העיר
    מגדל השעון - חוף לידו אשדוד.
  • המרינה הכחולה, מעגן מודרני, שהתחיל כיוזמת נדל”ן, נועד להכיל כ 500 יכטות. נוסף להיותה שער ימי לעיר אשדוד, היא מהווה פנינה תיירותית. במקום אפשר לשכור סירות, ספינות או יכטות לסיור או מקום פנאי על ספינות גדולות אל עומק הים ותצפית על העיר אשדוד מכיוון הים. רציפי המרינה בחלקם פתוחים לקהל הרחב. צמוד למרינה ניתן להכנס לאחת ממסעדותיו של אידי ( שם דבר לקולינריה הימית באשדוד), הבנויה  כמות אוניה וצופה על המרינה .המרינה הכחולה
  • מצודת אשדוד ים (קלעת אל מינה), על שפת הים נבנתה מצודת בתקופת השלטון המוסלמי באזור. המצודה שימשה כנקודת גבול  הצופה לעבר הים, וכתחנת מעבר, סוג של חאן. המצודה בנויה בתוכנית אופיינית חצר מרכזית וסביבה חדרי שירות שונים. חלק מהחדרים שימשו לאירוח, מעין מלון, וחלק אחר שימש כאורוות לסוסים.

אלו רק חלק מאתרי התיירות לאורך חופה של העיר אשדוד.

חינוך

חינוך באשדוד

מערכת החינוך בישראל, אולי לא רבים יודעים, נמצאת בתהליך מתמשך של ירידה, התפרקות ואולי של שינוי. החלטות שהתקבלו לפני שני עשורים על ידי  משרדי הממשלה, בעיקר משרד האוצר ומשרד החינוך, נותנות את אותותיהן ובאות לידי ביטוי בתוצאות העלובות של תלמידי ישראל.

בדיקת רמת ההישגים של תלמידי ישראל בהשוואה למדינות העולם, בעיקר מדינות ה OECD, מעלה שתלמידי ישראל נמצאים די בתחתית רשימת ההישגים.

אשדוד, כעיר החמישית בגודלה במדינה, מתמודדת טוב יותר באופן כללי מאשר מדינת ישראל. בהתייחסות לשורה התוצאה – בחינות הבגרות, 70% מהתלמידים באשדוד מצליחים בבחינות הבגרות, בהשוואה לפחות מ50% בממוצע הארצי.

אתר ashdodlive.com  סוקר את תחום החינוך באשדוד, במטרה להכיר פרויקטים שונים הפועלים באשדוד. פרויקט מרכזי הבודק ומנסה ליצור תוכנית אסטרטגית שתתאים לתלמידים הבוגרים בשנת 2025 והם מתחילים כעת את דרכם במערכת החינוך.

מהגן לאוניברסיטה, זו תוכנית הדגל של העיר אשדוד. התוכנית מנסה להגשים את החלום החינוכי של תושבי אשדוד, לצורך כך נערך סקר בקרב התושבים, וממנו נגזרו נושאים מרכזיים שהועלו לקבוצות דיון והכנה כדי להכשיר את בוגרי מערכת החינוך להתמודדות טובה יותר בשוק התעסוקה העתידי ולפתח אותם להיות אזרחים תורמים ומובילים בעתיד. את התוכנית מלווה קבוצת מחקר ממכללת עמק יזרעאל.

אוניברסיטה, בעיר התחילו לדבר על אוניברסיטה לפני כשלושה עשורים, אבל ההתקדמות בדומה לבית החולים בעיר לא ממש נראית. כיום ניתן לראות בעיקר מספר שלוחות של מכללות הפועלות בחסות אוניברסיטאות. האוניברסיטה הפתוחה הצליחה בשנים האחרונות לפתוח מכינות לאוניברסיטה, “אשנב לאקדמיה”, לתלמידי כיתות ט’ בבתי הספר התיכונים, אוניברסיטת תל אביב מגייסת מספר מצומצם של תלמידים בעיקר מכיתות י – יא, כך גם אוניברסיטת בר אילן. לצד האוניברסיטאות פועלות באשדוד: המכללה למינהל ומכללת סמי שמעון.

עדיין מספר הסטודנטים בעיר נמוך בהשוואה לערי המרכז, ברור שהקמת אוניברסיטה בעיר היא חיונית מאוד להתפתחותה האמיתית של העיר. למען ההגינות מדובר בסך הכל בכ 2500 סטודנטים אשדודים, בסך הכל עדיין לא הגענו למסה קריטית. נוסף לזאת כדי להקים אוניברסיטה יש להשיג אישור מגילדת האוניברסיטאות ( אולי ניגוד אינטרסים).

העיר אשדוד פועלת באופן משמעותי כדי להגדיל את מספר הסטודנטים בעיר. נושא האקדמיה תופס תאוצה כפי שניתן לראות בגידול התקציבי המיועד להשכלה הגבוהה, בהענקת מילוות ומענקים לכל תושב העיר, למימון ולסבסוד באופן משמעותי את הלימודים האקדמיים, הקימה את מרכז כיוונים המרכז ומאגד את מרבית המשאבים, נוסף לזאת מחלקת החינוך יצרה תפקיד חדש בבתי הספר התיכוניים, יועץ אקדמי לכל בית ספר. היועצים האקדמיים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז כיוונים ( למרכז כיוונים אמשיך להתייחס בעתיד).

מצטיינים

תעשיה

אשדוד – תעשיה

אשדוד התחילה את דרכה כעיר תעשייה, התכנון העירוני המוקדם מיקם את אזורי התעשייה של אשדוד בחלק הצפוני מזרחי של העיר. הכוונה הייתה שמיקום זה יתייחס למשטר הרוחות האופייני לסביבה וכך זיהום וריחות רעים לא יכנסו לתחום העיר עצמה. התכנון תאם את המציאות וככל שמתקרבים לחוף הים כך ניתן להרגיש את האיכות הגבוהה יחסית של האוויר.

בשנים הראשונות נבנו פרויקטים גדולים מאוד שנועדו לספק לא רק את צרכיה של העיר אלה גם את צרכיה של המדינה המתפתחת.

נמל אשדוד, בתחילת שנות ה – 60 החל תהליך בנייתו של הנמל. תהליך זה הסתיים למעשה בסוף שנות ה – 80 לאחר ניצול מקסימלי של עתודות הבנייה בתוך המתחם  שיועד לו. בתחילת שנות ה -90 החלה בנייתו של נמל היובל, שהוא תוכנית הרחבה ופיתוח של הנמל. נמל אשדוד, בגלל קרבתו למרכז המדינה הפך די מהר למקום מרכזי ביבוא וייצוא הסחורות לישראל. ומהר מאוד התחרה בנמלי תל אביב וחיפה. כיום נמל אשדוד מוביל בכמות המטענים העוברים דרכו.

תחנת הכוח אשכול, עוד לפני הקמתה של העיר אשדוד הוחלט ב 1953 להקים מפעל ליצור חשמל שיספק את האנרגיה הדרושה למרכז ולדרום המדינה. התקופה הייתה תקופת צנע. המדינה נאבקה על קיומה הכלכלי, לא פחות מקיומה הפיזי, ועם זאת מנהיגי המדינה ראו את העתיד במשקפיים וורודים. בעיצומו של מחסור כלכלי הושקעו משאבים ניכרים בפיתוח תשתיות שיבטיחו את שגשוגה של המדינה (איפה הימים ההם ?). תחנת הכוח באשדוד היא למעשה 4 יחידות המספקות את רוב כמות החשמל הנדרשת בישראל. השלמת יחידות הכוח הושלמו באמצע שנות ה – 70. משבר האנרגיה העולמי בשנות ה – 70 הוביל את מדינת ישראל לקבל החלטות אסטרטגיות ולעבור משימוש בדלק לשימוש בפחם ובגז ובהמשך לטכנולוגיות חדשניות השומרות על איכות הסביבה. כמות האנרגיה שמספקת חברת החשמל בישראל היא כ 12 אלף מגוואט, וכמות הצריכת החשמל שוברת שיאים מידי שנה, כמו שקורה בימים האלו (06/2010).

אלת”א, מפעל אלקטרוניקה מתקדם הוקם באשדוד ב 1969 ( גם פה ניכרת מחשבתו של לוי אשכול). המפעל הוא חלק מהתעשייה האווירית של ישראל. המפעל התפתח בהתאם לדרישות למוצרי מתקדמים ולשדה הקרב המתפתח והמתבסס על טכנולוגיות מתקדמות. מפעל אלת”א פועל בכמה מישורים: תחזוקה שוטפת, שיפור והכנסת טכנולוגיות חדשות, פיתוח אמצעים מתוחכמים. אלת”א השתתפה בפיתוח אמצעים כמו מכמי”ם, מטוסים, טילים ולווינים. פיתוחים שהיו מעין תוכניות לאומיות לפיתוח אמצעים מתוחכמים תוצרת ישראל. מפעל אלת”א הוא מפעל הפועל בשיתוף עם העיר אשדוד מידי שנה מבקרים תלמידי כיתות מדעיות באשדוד לימי עיון ולימוד במפעל, שבו הם נחשפים למשמעות המעשית לתכני הלימוד שלהם.

מפעלים נוספים הפועלים באשדוד ותרמו לחיזוק כלכלת העיר בתחום התעשייה הם: מפעל פטרוכימיים, מפעל הזיקוק המייצר מוצרים מתוחכמים של נפט.

התעשייה באשדוד שינתה את פניה מאז שנות ה – 60,  כאשר לצד התעשיות הכבדות הוקמו תעשיות מסורתיות בתחום הטקסטיל, כמו מפעלי צמר אוסטרליים, מפעל רוגוזין. מפעלים אלו נסגרו ובמקומם הוקמו תעשיות יותר מודרניות.

[contact-form 3 “קשר”]

מבט על אשדוד

"הלויתן" היכל התרבות באשדוד

מבט כללי על העיר אשדוד

למבקר המזדמן באשדוד מתעוררת תחושה, שהעיר אשדוד מתייחסת לנופיה, לצבעיה ולטעמיה באופן ייחודי.

במבט כללי על העיר אפשר להבחין ביד מכוונת ומתכננת. רחובותיה של העיר הם רחבים, וצולבים ממזרח למערב ומדרום לצפון. העיר מתוכננת בצורה היפודמית. בניני הציבור ומתקני השעשועים מרוכזים כמעט כולם באזור נפרד במרכז העיר. אזור הנופש והבילויים פרוש ממערב לאורך חוף הים התיכון. אזורי התעשייה ממוקמים בחוץ מצפון לעיר. כמו הערים העתיקות באגן הים התיכון, חלוקה פונקציונלית בהתאם לצרכים.

במבט ממוקד יותר ניתן לראות שהעיר מחולקת לאזורים וכל איזור כולל בתוכו מתקנים עירוניים בסיסיים: גני ילדים, בתי ספר, גינה ציבורית, מרכז קניות ופנאי, כיכר עגולה ובמרכזה כמובן מונומנט עיצובי. האזורים תוכננו כך שתהיה להם מידה מסוימת של עצמאות, למעשה כל אזור מאכלס מספר תושבים דומה לעיר קטנה עד בינונית בישראל, כ 20 אלף איש.

דוגמאות לייחודה של העיר ניתן לראות במבנה היכל תרבות שמלאכת בנייתו מושלמת בימים אלו. מבנה מודרנית, שיש מי שרואה בו דמות לויתן, ויש אחרים שרואים גל גדול. גם אלו וגם אלו רואים את הקשר הקדום לאשדוד – ים, ליונה בבטן הלויתן או את הקשר לאשדוד המודרנית.

"הלויתן" היכל התרבות באשדוד

מרכיב נוסף בעיצובה של העיר הוא השימוש בכיכרות הרבות הפזורות ברחבי העיר. הכיכרות מעוצבות במגוון מרכיבים, ובעיקר בצמחיה: עצי זית, דקלים.

כיכר הכניסה לרובע ט באשדוד

רשימות נוספות בנושא תיירות:

בין עזה לבין אשדוד

אשדוד בכותרות, המצור הישראלי על עזה מעלה לאחרונה את אשדוד לכותרות. ניסיונות של פעילים להסרת המצור על עזה יצרו שיתופי פעולה בין קבוצות שונות, חלקן פועלות מתוך נקודת מבט הומניטרי, חלקן מתוך הזדהות עם תושבי עזה, חלקן מנצלות את ההזדמנות, שנפלה כפרי בשל, להפגין נגד מדינת ישראל ונגד מדיניותה וחלקן סתם מתוך שנאה לישראל – ביטוי חדש לאנטישמיות או כפי שמכנים זאת “אינתיפאדה לבנה”.

תהליך מעניין מתרחש בהקשר של עזה, וכדאי לנסות להבין אותו. בבסיסו של התהליך ניתן לראות מצד אחד הינתקות ומצד שני התחברות.

הינתקות, ממשלת החמאס שהשתלטה על עזה הפכה את עזה למדינה בפני עצמה. מעין דרך פרקטית, כל עניין שיכול לקדם את הריבונות ואת העצמאות של מדינת החמאס בעזה הוא כשר.

בהשתלטות על עזה ניתן לראות הינתקות מהעם הפלשתיני, גירוש הממשל הפלשתיני לגדה, לעיר רמאללה. בתהליך הזה ממשלת החמאס מצהירה בריש גלי, עזה היא המדינה החמאסית של העם הפלשתיני. למדינה החמאסית הזו יש את כל סממני הריבונות: טריטוריה מוגדרת היטב, צבא אקטיבי, מערכת יחסי חוץ והסברה משומנת היטב, קשרים חובקי עולם ואפילו אויב מזוהה, מדינת ישראל, המהווה דבק לליכוד השורות בקרב העם הפלשתיני ובקרב מדינות ערב והאיסלאם.

התחברות, ממשלת החמאס, נכון לעכשיו, פועלת בדרך של התחברות לגורמים חדשים, מנצלת את תדמית דויד הקטן נגד גולית הענק, ומציגה את ישראל כמי שבעצם הטלת המצור על עזה פוגעת, חונקת ומדכאת את העם הפלשתיני היושב בעזה. ממשלת החמס מאפשרת לגורמים מערביים שונים לבצע את העבודה. חברות וקבוצות אירופיות פועלות במרץ להסיר את המצור מעל עזה. ההתנגדות לדון ולהגיע להבנות עם מדינת ישראל להעביר את התמיכה והסיוע ההומנטרי דרך נמל אשדוד, מחזקות את ההבנה שיש פה כָּוַונַה והֲכְוַונַה לחזק את השלטון העצמאי של ממשלת החמאס בעזה.

נמל אשדוד מעלה קשר חדש, מין ברית “ערים תאומות” בין עזה לבין אשדוד. מדינת ישראל מתעקשת להעביר את הסיוע לעזה דרך נמל אשדוד הנמצא כמה עשרות ק”מ צפונית לעזה. מדינת ישראל מבטיחה בידוק בטחוני ושחרות הסחורות, אפילו הבטחה לסייע בהעברת הסחורות לעזה.

בשבוע האחרון הגיע לשיאו תהליך של פעילים שונים לשבור את המצור, להגיע פיזית ישירות לעזה. ממשלת טורקיה בראשותו של ראג’ב טאיפ ארדואן, עומדת אחרי ארגון וניהול המשט לעזה, מובילה מסע נגד מדינת ישראל. הפיאסקו האדיר של השתלטות על האוניה “מרמרה” מנוצל עד תום לניגוח מדיניותה של ישראל ואילוצה להיכנע לדרישות אולטימטיביות להסרת המצור של ישראל על עזה. האוניה מרמרה עמדה בראשה של שייטת לעזה, עליה התקיים קרב דמים. האוניה מרמרה היא הסמל החדש של מסע אנטי ישראלי. בסופו של דבר האוניה הועברה לנמל אשדוד, שם עברה בדיקה יסודית והתברר שהייתה קבוצה גדולה של טרוריסטים שביקשו לנצל את המסע ההומניטארי לחיזוק מדינת החמאס בעזה.

בעקבות אירועי מרמרה, ישראל נמצאת במתקפה תקשורתית ואינטרנטית מהגדולות שידעה. עדיין לא ברור כיצד ממשלת ישראל בסיוע, שקט, של מספר מדינות תצא מהמאבק הזה, וכבר בדרכה לעזה אוניה נוספת, רייצ’ל קורי Rachel Corrie מנסה לשבור את המצור על עזה. ניסיונות של מדינת ישראל ממשלת אירלנד, נציגים אמריקאים לשכנע את אנשי רייצ’ל קורי להגיע לנמל אשדוד ומשם לאחר בדיקה ימשיכו בדרך היבשה לעזה, לא נשאו פרי, ויחידות צבאיות ישראליות השתלטו על האוניה, הפעם בשקט

הרייצ’ל קורי נמצאת עכשיו  (05/06/2010, 13:00) בדרכה לנמל אשדוד

המאבק בין מדינת ישראל לבין מדינת עזה מעלה את נמל אשדוד לכותרות. מי יודע אולי “מעז יצא מתוק”, אשדוד ועזה יגיעו לברית ערים תאומות, יש המון אינטרסים משותפים בין אשדוד לבין עזה. קשר כזה יכול להיות בסיס למערכת יחסים אחרת.