ראיון עם דני קליין | מנהל מחלקת החינוך באשדוד

בשנים האחרונות הבינו באשדוד שהחינוך וההשכלה עשויים להוביל שינוי, והכן תקציב החינוך מהווה כ 30% מתקציב העיר. העיר פועלת ומתכננת, אבל האוכלוסיה, עושה רושם, מאוד פאסיבית בתהליך קבלת ההחלטות.

התובנה שדרך החינוך, היא הדרך הקצרה ביותר לשיפור ברמת החיים ובאיכותם נפלה  בשנת  2000. בשנה זו הוקם מרכז כיוונים, שמטרותיו הם לכוון ולעודד את בוגרי מערכת החינוך באשדוד להמשיך וללמוד במוסדות על תיכוניים ואוניברסיטאים.

מחלקת החינוך באשדוד עוברת בשנים האחרונות תהפוכות בדומה לשינויים שהעיר עברה מאז הבחירות האחרונות, שבהן  הוחלף ראש העיר המיתולוגי של העיר, אינג' צבי צילקר בראש עיר חדש, ד"ר יחיאל לסרי. בעקבות השינוי הוחלפו גם בעלי תפקידים שונים, כמו מנהלת מחלקת החינוך בעיר, גב' אסתי פילוס, למרות  שלא הייתה  אישיות פוליטית.

מאז עברו כמעט שנתיים ואין מנהל למחלקת החינוך. סגן מנהל החינוך מר דני קליין משמש מנהל בפועל, וכולם ממתינים למינויו של מנהל חדש במשרה מלאה.

בשנים האחרונות ישנם שני נושאים עיקריים המעסיקים את תושבי אשדוד, הראשון בית חולים, והשני אוניברסיטה. שני הנושאים האלו אמורים לשנות מקצה לקצה את מעמדה של העיר ולשפר תחומים רבים שישפיעו על התפתחותה של אשדוד.

בראיון שקיימתי עם מנהל מחלקת החינוך בפועל, מר דני קליין, הוצגה מדיניות העיר תוך כדי התייחסות לנושאים שונים בתחום החינוך.

נושא החינוך תופס תאוצה ומשמעות מיוחדת בשנתיים שלוש האחרונות, המודעות לחינוך גברה, אנשים פשוטים מוכנים לעשות מאמץ ניכר, כדי להבטיח לילדיהם חינוך איכותי לדעתם. ההרשמה לבתי הספר מסתיימת בדרך כלל תוך ימים. אין אופציות רבות. הורים ותלמידים הרוצים בית ספר מסוים נתקלים בבעיה, אין הרבה אפשרויות.

מאז שנות ה -80 העיר, כאמור גדלה מאוד, אבל כמעט ולא נבנו בתי ספר חדשים.

מדוע לא צמח באשדוד "חינוך אחר",כמו בתי ספר לאמנות, דמוקרטי, טבע וכיוב' ?

חינוך אחר, מר קליין אומר, שחינוך אחר קשור תמיד לכסף, דווקא בבתי הספר היסודים יש התחלה של התמקדות. בתי ספר קבעו לעצמם סדר יום המייחד אותם: אומנויות, מדעים וכו'. בבתי ספר התיכונים בעיר ניתן לראות רק מגמות יחודיות. נראה שאין דרישה לייחודיות כולם רוצים אותו הדבר, לכן בתי ספר התמקדו בעיקר בהקמת כיתות המדגישות את תחום המדעים. " צריך להבין שבראש העיר עמד מהנדס והוא ראה לעצמו את החשיבות הרבה של לימודי המדעים. כיום אנחנו מנסים ליצור מצב, ש25% מבוגרי בית הספר יסיימו 5 יחידות בגרות במקצועות מדעיים. אני מניח שאם היה ראש עיר המתמקד בנושאים אחרים גם הכיוון של מערכת החינוך היה אחר.

מר קליין טוען שעד כה לא הייתה בקשה או תביעה נחרצת של הורים להקים בית ספר ייחודי.

האולפנא, בית ספר דתי לבנות, הוא דווקא בית ספר ייחודי המדגיש את לימודי הקודש. האולפנה היא בית ספר ממיין ושם ההורים מעורבים יותר, משלמים יותר ולכן גם דורשים יותר.

תיכון מקיף ד' הוקם במתכונת של תיכון למדעים ואומנויות יש לו אולם מפואר, מסלולי לימוד מיוחדים מגמות טובות מאוד של תיאטרון ואמנות, אבל עדיין המגמה נמצאת בתהליך של צמיחה וגיבוש, " עדיין לא הפך לתלמה ילין…" לשאלה למה ?

התשובה מתאימה גם לתחומים אחרים באשדוד:

" באשדוד רוצים שבכל מקום יהיה פחות או יותר אותו דבר,

אז בכל מקום יש פחות או יותר אותו דבר"

בתי הספר באשדוד התאימו את עצמם לדרישות ההורים, כאמור לא הייתה דרישה להקמת בתי ספר ייחודים משום שהאשדודים רוצים שבכל בית ספר יהיה פחות או יותר אותו דבר, ולכן ברוב בבתי הספר יש פחות או יותר אותו הדבר. מתוך עשרה תיכונים באשדוד, ארבעה מתמקדים במדעים, שלושה תיכונים דתיים, תיכון אחד לאומנויות, תיכון אחד כללי ותיכון אחד הפך למעין שלוחה של צ.ה.ל

איך העיר מתמודדת עם הבעיות  של חטיבת הביניים ?

"חטיבת ביניים היא בעיה אמיתית, יש בעיר שתים עשרה חטיבות."

צפיפות, עד לפני כמה שנים למדו 41 תלמידים בכיתה באשדוד, יותר צפוף מכל מקום אחר בארץ. משנת הלימודים הקודמת 2009/2010 הגבלנו את מספר תלמידי כיתות ז' ל35 תלמידים.

הטרוגניות, בחטיבת הביניים בדרך כלל יש כיתות שבהן  לומד מגוון רחב של שתלמידים בעלי יכולות שונות, כדי לצמצם את ההטרוגניות פתחנו סוגים שונים של כיתות: כיתות כתו"ם, כיתות מופת, כיתות מדעים, כיתות אומנות.

מתי תקום אוניברסיטה באשדוד? מדברים כבר יותר משלושים שנה על אוניברסיטה.

נראה שהעיר צריכה להתמקד ברעיון האקדמיה, יש פוטנציאל גדול מאוד יש דרישה להשכלה. העיר מייצרת המון אקדמאים, המון תלמידים בעלי תעודות בגרות שצריכים ללמוד באקדמיה. עובדה כאשר הוקמה הקריה האקדמית של סמי שמעון היא גדושה, אין איפה לשים אותם, את הסטודנטים. הקמפוס התפשט והשתלט על מבנים רבים בסביבה בו הוקם. ועדיין יש גידול מתמיד. ההערכה של מר קליין שברגע שיוקם קמפוס הוא יהיה מלא, "להערכתי רוב הסטודנטים ישארו בעיר, כיום הם נאלצים לנדוד למוסדות בסביבה, כמו מכללת ספיר באשקלון, מכללת אחווה. העיר צריכה להתמקד בחינוך, אנחנו בעיצומו של תהליך היה ניסיון להביא מכללות מוכרות, הדבר לא צלח בינתיים, אני מאמין שזה יקרה", מתי לא ברור.

העיר צריכה להתמקד. כיום העיר מתמקדת בשלושה כיוונים מרכזיים: בית חולים, אקדמיה ושינוי פני העיר מאזורים מסחריים לאזורים משרתי אוכלוסיה. העיר עוברת תהליכי שינוי וגידול מהירים מאוד בתחומים שונים והיא צריכה להתמקד.

בנוגע לתנועות הנוער מר קליין מאוכזב. פעם תנועות הנוער ניסו לגדול ולהפיץ את הערכים, כיום אין להם מוטיבציה לגדול, לכלול אוכלוסיות נוספות. לתנועות הנוער יש מקום חיובי, כי במקום שאין תנועות הנוער הילדים נמצאים ברחוב ובגנים הציבוריים.

"תנועות הנוער באשדוד מאכזבות, הן יכולות לגדול אבל אינן רוצות לגדול."

כאמור אשדוד צמחה בקצב מואץ בשנים האחרונות והיא העיר הצפופה ביותר מחוץ לערי המרכז. יש באשדוד 4250 תושבים לכל קמ"ר. במשך כשני עשורים הכפילה האוכלוסייה את עצמה והגיעה לרבע מיליון תושבים. העיר נאלצה לקלוט כ 70 אלף עולים, לבנות המון דירות למגורים, להקים תשתיות למסחר ותעשיה ולבנות בניה ציבורית.

אחד הנושאים המוזנח ביותר הוא הבניה הציבורית, בנושא חינוך, כמעט ולא הוקמו בתי ספר חדשים. בתי ספר יסודיים אפילו נסגרו עם הזדקנות התושבים באיזור. למרות שמספר הכיתות גדל בכ 30%, במשך שני עשורים נוספו כ 140 כיתות, שנדחסו לבתי הספר הקיימים.

ניתן לראות את תחילתו של פתרון. בבתי הספר היסודיים הוגבל מספר התלמידים בכיתה ל 28. בתי ספר חדשים לא נוספו, אבל נפתחו יותר כיתות, וכך אוכלוסיית בית הספר גדלה, יותר תלמידים לומדים ביותר כיתות, יותר תלמידים לומדים בפחות בתי ספר יסודיים. בחטיבת הביניים הוגבל מספר התלמידים בכיתות ז למקסימום 35 תלמידים.

אלו פתרונות , אבל הפתרונות הם פתרונות זמניים.

***
אשמח מאוד אם תענה על הסקר

איזה תועלת קיבלתי מקריאת המאמר ?

  • רבה (50%, 4 Votes)
  • רבה מאוד (38%, 3 Votes)
  • בכלל לא (13%, 1 Votes)

Total Voters: 8

Loading ... Loading ...

***