1.1 רעידת האדמה המפחידה מכולן

מה הסיפור של רעידות האדמה, ומדוע בשנים האחרונות הנושא עלה לכותרות, כאילו אנחנו נמצאים על פתחו של בור תחתיות המאיים להתהפך ולהרעיד את כל הארץ.

האם יש מניעים מוסתרים המעלים ביתר שאת את הנושא דווקא עכשיו.
מה השתנה היום, למעט העובדה שהתרגשו עלינו כמה רעידות אדמה ?
איך זה קשור לתמ"א 38 למינה ולהתחדשות העירונית הכל כך נכספת ?

לפני שאתייחס למניעים ולאינטרסים השונים של אלו המעלים את נושא רעידות האדמה לראש שמחתנו.
הנה סקירה קצרה של הרעידות המשמעותיות שהתרחשו באיזור שלנו, ארץ ישראל, במהלך  2000 השנים האחרונות.

אם כן הראשונה התרחשה בתקופתו של המלך הורדוס, בשנת 31 לפסה"ן, העדויות הן של כותבי העיתים והן של מגלי העבר מתייחסות לרעידה חזקה שהפילה מבנים, באיזור יריחו ובקעת הירדן, לאורך הקו המכונה
השבר הסורי – אפריקאי.

השבר הסורי – אפריקאי עובר מסוריה בצפון דרך בקעת הירדן ממשיך למפרץ אילת ומשם לאפריקה. הקו הזה, הוא קו המחבר בין לוחות יבשתיים, התזוזות היבשתיות הן הסיבה לרעידות המתרחשות לאורכו. הקו הזה פעיל מאוד, כל שנה נמדדות עשרות עד מאות רעידות אדמה רובן אינן מורגשות ללא אמצעים טכנולוגיים סייסמים.

הרעידה הבאה המתועדת הן בעדויות בני התקופה והן כתוצאה מחשיפות ארכיאולוגיות, התקיימה במאה ה -8, בזמן השלטון המוסלמי בארץ ישראל. העדויות הן רבות ומגוונות, שוב מוקד ותחומי הרעידה היו בבקעת הירדן יריחו, בית שאן, טבריה, שכם והסביבה.

רעידה נוספת, על גבול העת החדשה, הייתה באמצע המאה ה -18 פגעה בטבריה, בשכם ובצפת. הרעידה הזו מתועדת יותר מכיוון שהיו די אמצעים לתיעוד, גם ללא המכון לסייסמולוגיה.

 

כדי להבין את מהותה של רעידת אדמה, צריך לבודד את הפחדים מהאינטרסים ולהבין שאף אחד גם לא הגיאולוגים וגם לא המכון לסייסמולוגיה יכולים לחזות רעידת אדמה.
הרעידה הבאה יכולה להתרחש בעוד שעה או בעוד 100 שנה.
ההתקדמות הטכנולוגית של האדם הגיעה לתחזית של דקות עד שעות מהתרחשות רעידת אדמה, ודאי כזו שתהפוך את הארץ על פניה, לכן יש לבחון את המניעים של בעלי עניין בנושא.

 

בישראל של 2018 מתקיים ניסיון מתמשך לעורר ולעודד את שוק הנדל"ן, אבל מנגד לבלום את עליית המחירים ואיתם יוקר המחיה, נראה שהמטרה מנוגדת לאמצעים.

מרגע שהמדינה החליטה על תוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, התעורר שוק הנדל"ן ליזמות מכל סוג, כיצד לחזק, כיצד לבנות היכן משתלם. אלו שאלות ש"כוחות השוק" יודעים לענות עליהן די בבירור.

בונים היכן שמשתלם.

היזמים והקבלנים הבינו את כוחות השוק ומשקיעים את מירב המאמצים לענות על הביקושים לנדל"ן ולמקסם את ריוחיהם. לגיטימי וזכותם המלאה.

המדינה מנגד, במסגרת הפרטה של כל מה שניתן, הפריטה לחלוטין את נושא הטיפול. המדינה התפטרה מתפקידה לתכנן, לפקח ולהגן על האינטרסים של הציבור. כך אנו עדים לדיונים מתמשכים בין יזמים לבין בעלי דירות. מאבקי כוחות, מעטים מהם מגיעים לבתי המשפט, אבל רובם ממשיכים להתגושש דיירים בינם לבין עצמם והיזמים מעודדים מהצד או מהחזית. נכון לעת הזו, תוכניות התמ"א 38 הן מנגנון משוכלל לנישול הדיירים מנכסיהם, שלרבים מהם אינן מעניקות שיפור כשלהו ברמת ובאיכות חייהם.

היזמים כאמור יודעים טוב יותר מהמדינה לקרוא את "כוחות השוק" והכן הם משקיעים את מירב המאמץ בבניה במרכז המדינה, גדרה – חדרה. הבעיה כאמור לא במרכז, אלא דווקא לאורך השבר הסורי-אפרקאי, זאת אומרת בפריפריה. שם הרחק בפריפריה הרחק מהעין הרחק מהלב לא הגיעו יזמים וקבלנים ומנגד המדינה ממשיכה לצפות מהצד ולהמתין. המדינה מידי פעם משדרגת את התנאים, אבל אלו רק מחזקים את המוטיבציה לבנות יותר ובאגרסיביות במרכז המדינה, שם משתלם.

אם כן, מדוע עכשיו בקייץ 2018, ב"עונת המלפפונים", נושא רעידות האדמה עולה לכותרות ?

זהו בסך הכל, עוד ניסיון של אינטרסנטים שונים לעורר את הפחדים של כולנו ולהרתם להעניק עוד תועלות ליזמים ולפטור את המדינה מתפקידה הפשוט, לדאוג לציבור במקום שכוחות השוק לא מטפלים.
במילים אחרות תפקיד המדינה לטפל ב"כשלי השוק", להפשיל את השרוולים ולייצר פתרונות לחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, בפריפריה, שם ורק שם יש צורך חיוני.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *