אשדוד מפתחת מודעות עירונית

בשבועות האחרונים, נראה שתושבי העיר אשדוד הרגישו על גבם את הקש העלול לשבור את גבם. עיריית אשדוד החלה בפעילות אגרסיבית לשנות את העיר ולהרוס את המרקם החברתי שנוצר בעיר מאז הקמתה.

סגירת העסקים באשדוד, היא הפעולה האחרונה בשרשרת פעולות תוקפניות של הנהגת העיר כנגד העיר ונגד תושביה, והיא עלולה להיות "הקש האחרון שישבור את גב הגמל".

אשדוד ואשדודים פעלו עד כה במין נתק, הם השאירו את ניהול העיר בידי מנהיגים שבחרו, או נכון יותר לא בחרו. הם, תושבי העיר, לא ייחסו חשיבות לבחירות לראשות העירייה ויום הבוחר הפך ליום בילוי ומנוחה. יום שנוצל למנוחה וטיול, אבל רבים לא מימשו את זכותם ואת אחריותם לבחור מנהיגים. במציאות הזו העיר אשדוד על תושביה הנפלאים יצאו כל יום לעבוד, כמחצית מהם מצאו את פרנסתם מחוץ לעיר. כך הפכה אשדוד לעיר שינה, ממנה יוצאים לעבודה ואליה חוזרים לאסוף את הילדים ולישון. כך חוזר חלילה במשך שנים רבות וארוכות. תושבי אשדוד הנהדרים פשוט הפקירו את העיר לאלו שהבינו את הפוטנציאל, אוכלוסיות ומגזרים שידעו להגיע בפקודה ליום הבוחר, לשלשל פתק ועליו רשום שמו של ראש העיר המוצע, ובפתק נוסף יכלו לבחור את הקבוצה המפלגה שתייצג אותה.

לפני כשנה החל במפתיע פרויקט ה reway, שדרוג חלק ממערכת הכבישים בעיר. הפרויקט החל במפתיע ושיבש את מהלך חייהם של רבים. זעקת התושבים, לא הצליחה לחדור את חומות הקומה החמישית בבניין העיריה בלשכתו המתפארת והמתנשאת של ראש העיר יחיאל לסרי.
דובר העיריה נשלח לדברר את העיריה, והוא בזחיחותו הציע לתושבי העיר: אם אין כביש למכוניות, שירכבו  על אופנים.

התושבים, מפריעים לו, לראש העיר…

בשנה האחרונה הציבור באשדוד הבין, שאסור להפקיר את הרחוב ואת העיר להנהגה שאינה רואה את טובת התושב, שהמדיניות שלה היא לא, לשיתוף הציבור, לא לאפשר לתושב להביע את דעתו או לקחת חלק בתהליך קבלת החלטות בעיר

במשך שנים רבות ראש העיר היה איש הגון שראה את טובת הכלל ופעל כמיטב יכולתו ליצור איזונים ובלמים. כך העיר התפתחה כאילו מעצמה. התוצאה הייתה סבירה.

במהלך השנים מאז הקמתה, אשדוד התפתחה בעיקר בתחום המסחר ובתחום הבניה למגורים וכך חיזקה יותר ויותר את מעמדה כעיר שינה. בשנות ה 90 של המאה הקודמת החל שינוי בעיר, עולים רבים הגיעו מקצווי תבל, בעיקר משאריותיה של ברית המועצות לשעבר.
בעשור האחרון, אחרי שהעולים הצליחו להתבסס בעיר ובמדינה החדשה, גילו שהפוטנציאל של העיר אינו ממומש, וודאי לא בעבורם.

העליה של שנות ה 90 הביאה כוחות רבים חדשים ויצירתיים, שחברו לכוחות מקומיים בעיקר של צעירים חסרי מנוח.
תושבי העיר גם הצעירים וגם הוותיקים וגם העולים, גילו שהעיר הנחמדה והנעימה לשפת הים התיכון נשדדת ונגנבת על ידי קבוצות מיעוט שהשכילו לנצל את חוסר המודעות העירונית ואת חוסר האחריות של האשדודי הממוצע.

מזה עשור מנהיגים את אשדוד קבוצות מיעוט, השולטים במוסדות השלטון העירוני, מועצת העיר אשדוד והנהלתה, והם, מתברר, דואגים בעיקר לציבור שבחר אותם ומקדמים בעקביות את סדר היום הפוליטי.
בלי לשים לב העיר אשדוד שינתה בתקופה הזו את פניה, והחלו להתעורר מתחים בין קבוצות שונות באשדוד. הנהגת העיר בראשות ד"ר יחיאל לסרי, החליטה לשנות. הסיסמה הנשמעת מפי פקידים שונים בעיריית אשדוד, אנחנו משנים, זכותנו לשנות. כך הצהיר מהנדס העיר דורון חזן, בועדת הבנייה המקומית, וכך אומרים פקידי עירייה נוספים.

השינויים האלו, אינם משקפים את דעת תושבי העיר, ההחלטות מתקבלות בחדרי חדרים ללא אפשרות של מי מהתושבים להשפיע על החלטת המשנות והפוגעות הן באורח חייהם של התושבים והן במרקם החברתי של העיר.

שתיקת הנהלת העירייה עברה מזמן את גבול הטעם הטוב, והיא מבטאת זילזול, ובוז לתושבי העיר.

מתברר שגם תושבי אשדוד מתחילים להתעורר, לפעול, ברשתות החברתיות, בבתי המשפט וגם ביציאה לרחובות.

הפגנות המחאה של תושבי אשדוד מזכירות יותר ויותר תהליכים של הפיכה חברתית. הנהגת העיר בעיוורונה בטיפשותה אינה מבינה את פוטנציאל ההרס שאליו היא מובילה את העיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *